בקשה לחדלות פירעון,
איך מגישים אותה נכון ומה קורה אחרי ההגשה
החלטתם שהגיע הזמן לסדר את החובות בהליך מסודר. עכשיו השאלה היא איך מגישים בקשה לחדלות פירעון כך שתתקבל מהפעם הראשונה, לאן היא מגיעה לפי גובה החוב, מה מצרפים אליה, ומה משתנה בחיים שלכם ביום שניתן הצו. הנה התמונה המלאה, בשפה פשוטה.
בקצרה, איך מגישים בקשה לחדלות פירעון?
ממלאים טופס מקוון באתר הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ומבקשים צו לפתיחת הליכים. חוב שבין ₪58,794 ל-₪176,923 מטופל ככלל אצל רשם חדלות פירעון בהוצאה לפועל, וחוב גבוה מזה מטופל אצל הממונה. בעת ההגשה משלמים אגרה של ₪900 (נכון ל-2026), ומצרפים מסמכים על ההכנסות, ההוצאות, החובות והנכסים, יחד עם תצהיר הסתבכות שמסביר איך נוצרו החובות. ההחלטה ניתנת ככלל בתוך 30 יום מהיום שהבקשה הוגשה במלואה.
מה חשוב לזכור
גובה החוב קובע לאן מגיעה הבקשה לחדלות פירעון. בעת ההגשה משלמים ₪900, והיתרה של האגרה נגבית בהמשך מקופת הנשייה. בקשה שחסרים בה מסמכים ולא הושלמה במועד נסגרת, והאגרה לא מוחזרת. ביום שניתן צו פתיחת הליכים ההליכים נגדכם מוקפאים, ובמקביל מתחילים התשלום החודשי וההגבלות. ככלל, הדרך מהצו ועד ההפטר נמשכת כארבע שנים.
ההחלטה לפתוח הליך מסודר מול החובות היא לרוב החלק הקשה ביותר בכל הדרך. מי שמגיע אליה כבר עבר חודשים, לפעמים שנים, של מכתבים, עיקולים ושיחות שלא נעים לענות עליהן. ודווקא ברגע שבו סוף סוף מחליטים לפעול, מגלים שהגשת בקשה לחדלות פירעון היא תהליך עם כללים משלו, מועדים משלו ורשימת מסמכים ארוכה.
במשרד של עו״ד שלום עידאן אנחנו רואים את זה שוב ושוב. הבקשות שנתקעות כמעט אף פעם לא נתקעות בגלל שהחייב לא עומד בתנאים. הן נתקעות בגלל מסמך שלא צורף, מסלול שנבחר לא נכון, או תצהיר שלא מספר את הסיפור כמו שהוא. במדריך הזה ריכזנו את כל מה שצריך לדעת כדי להגיש בקשה לחדלות פירעון פעם אחת, נכון.
מהי בקשה לחדלות פירעון ומי רשאי להגיש אותה
בקשה לחדלות פירעון היא הפנייה שפותחת את ההליך כולו. החייב מבקש צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, השלב הראשון בדרך, שמטרתו לאפשר לו להסדיר את חובותיו לנושים ולהגיע לשיקום כלכלי. את הבקשה מגיש החייב עצמו, או מי שמייצג אותו, כשהוא אינו יכול לשלם את חובותיו או עלול להגיע למצב כזה.
מי שרשאי להגיש בקשה כזו הוא חייב שנמצא במצב של חדלות פירעון, כלומר אינו יכול לשלם את חובותיו, או חייב שעלול להגיע למצב הזה וקבלת הצו תסייע לו שלא להגיע אליו. זה פרט שחשוב להכיר. לא צריך לחכות לקריסה מוחלטת כדי לפנות, ולפעמים דווקא פנייה מוקדמת היא זו שמאפשרת לעצור את ההידרדרות.
הבקשה מוגשת כבקשת יחיד, על ידי החייב עצמו או על ידי מי שמייצג אותו. כשהבקשה מוגשת על ידי אפוטרופוס, ההודעות וההחלטות נשלחות גם לחייב וגם לאפוטרופוס. חשוב לדעת שגם נושה יכול לפנות לבית המשפט ולבקש שייפתחו הליכים נגד חייב, בלי קשר לסכום החוב. כשהיוזמה באה מהחייב, הוא זה שבוחר את העיתוי ומגיע עם בקשה מסודרת. כשהיא באה מהנושה, החייב מגיב למהלך של מישהו אחר.
המהות של ההליך היא איזון. מצד אחד החייב מקבל הגנה, ההליכים נגדו מוקפאים והוא בונה תוכנית לפירעון החובות. מצד שני הוא מתחייב לשקיפות מלאה, לתשלום חודשי ולהגבלות שנועדו למנוע הגדלה של החוב. מי שמבין את האיזון הזה מראש, מגיש בקשה שמראה בדיוק את מה שהממונה או הרשם צריכים לראות.
לאן מגישים, לפי גובה החוב
גובה החובות שמוצהרים בבקשה לחדלות פירעון קובע את המסלול. ככלל, חוב שבין ₪58,794 ל-₪176,923 מטופל אצל רשם חדלות פירעון בהוצאה לפועל, וחוב גבוה מ-₪176,923 מטופל אצל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
שני המסלולים מתחילים באותו טופס מקוון, אבל ממשיכים אחרת. במסלול של ההוצאה לפועל, כשהתנאים מתקיימים, הרשם מזמן קודם ישיבת הסדר תשלומים בין החייב לנושים, ורק אם לא מגיעים להסדר מוסכם הוא נותן את הצו. במסלול של הממונה, אחרי שניתן הצו ההליכים מתנהלים בבית משפט השלום באזור המגורים, הנכסים או העסקים של החייב.
| גובה החובות | לאן הבקשה מגיעה | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|
| עד ₪58,794 | ככלל אין פתיחת הליכים ביוזמת החייב | במקרים מיוחדים רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר פתיחת הליכים גם בסכום נמוך יותר |
| בין ₪58,794 ל-₪176,923 | רשם חדלות פירעון בהוצאה לפועל | אם התנאים מתקיימים, נקבעת ישיבת הסדר תשלומים לפני מתן הצו |
| מעל ₪176,923 | הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי | אחרי הצו, ההליכים מתנהלים בבית משפט השלום באזור של החייב |
| כל סכום, ביוזמת נושה | בית המשפט | הנושה מגיש את הבקשה נגד החייב, והחייב מגיב לה |
שני דברים כדאי לבדוק לפני שבוחרים מסלול. הראשון הוא הסכום המדויק של כל החובות יחד, כולל ריביות והוצאות שנצברו בתיקים. חייבים רבים מעריכים את החוב לפי הקרן בלבד, ומגלים שהסכום האמיתי מעביר אותם למסלול אחר. השני הוא שהסכומים האלה מתעדכנים מעת לעת, ולכן הנתונים כאן נכונים ל-2026.
כמה עולה להגיש, ומה קורה עם האגרה
בעת הגשת בקשה לחדלות פירעון משלמים אגרה של ₪900 (נכון ל-2026). סכום האגרה הכולל על ההגשה וניהול ההליך הוא ₪1,616, והיתרה נגבית בהמשך מתוך קופת הנשייה. מי שזכאי לסיוע משפטי לא נדרש לשלם את האגרה בשלב ההגשה.
את הנתונים העדכניים על האגרה ועל אופן התשלום אפשר לקרוא גם במדריך הזכויות של כל זכות. יש שתי דרכים לשלם. בתשלום מקוון בכרטיס אשראי מועברים לאתר התשלומים הממשלתי כבר בזמן מילוי הטופס, והתשלום הוא תנאי להמשך המילוי וההגשה. בתשלום במזומן משלמים באחד הסניפים הייעודיים של בנק מזרחי טפחות, ואז אפשר להוריד ולמלא את הטופס רק יום אחרי התשלום.
חשוב להבין. בקשה שחסרים בה פרטים או מסמכים מקבלת דרישת השלמה עם מועד. אם ההשלמה לא מתבצעת עד המועד, אחרי שנשלחת לחייב התראה, הבקשה נסגרת והאגרה ששולמה עליה לא מוחזרת. כלומר בקשה לא מוכנה עולה גם זמן וגם כסף.
לפני שמשלמים אגרה, כדאי לדעת לאיזה מסלול הבקשה שלכם שייכת. בודקים את סכום החובות המדויק ואת התיקים הפתוחים, ומגיעים להגשה עם תמונה ברורה. אפשר להתחיל בשיחת ייעוץ ראשונה ללא עלות וללא התחייבות.
לבדיקת המסלול המתאיםמעבר לאגרה, יש את שאלת שכר הטרחה כשמגישים עם עורך דין. אצלנו הוא נקבע אישית לפי היקף התיק ומורכבותו, בשקיפות מלאה ובפריסת תשלומים נוחה. המחיר לא העיקר, התוצאה כן. בקשה שמוגשת נכון חוסכת סבבי השלמות, ולפעמים גם את הצורך להתחיל הכל מחדש.
לאיזה מסלול הבקשה שלכם שייכת
בחרו את המשפט שהכי מתאר את המצב שלכם
אם סך החובות גבוה מ-₪58,794, הבקשה תגיע ככלל לרשם חדלות פירעון בהוצאה לפועל. במסלול הזה, כשהתנאים מתקיימים, נקבעת ישיבת הסדר תשלומים עם הנושים לפני מתן הצו, ולכן כדאי להגיע אליה עם הצעה שמבוססת על המספרים האמיתיים שלכם.
להכנה לישיבת ההסדרחוב בגובה כזה מטופל אצל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. אחרי הצו ההליך עובר לבית משפט השלום באזור שלכם, ולצד הקפאת ההליכים מתחילים התשלום החודשי, הדוחות התקופתיים והעבודה מול הנאמן. ככל שהחוב גדול יותר, כך חשוב יותר שהבקשה תהיה מלאה מהיום הראשון.
מי שרוצה לדעת מראש כמה משלמים בחדלות פירעון כל חודש, ואיך הסכום נקבע ומשתנה, ימצא אצלנו מדריך מלא על התשלום החודשי.
לבניית הבקשה מול הממונהגם עצמאי מגיש בקשת יחיד, אבל רשימת המסמכים שלו ארוכה יותר. נדרש דוח רואה חשבון עם מאזן, דוחות למע״מ ולמס הכנסה, פירוט מלאי וחוזים, וצריך להפריד בין חובות העסק לחובות הבית. כאן מסלול שגוי או מסמך חסר מורגשים מהר מאוד.
לבדיקת התיק העסקיזו שאלה נכונה לשאול לפני ההגשה. לפעמים הסדר מול הנושים, איחוד תיקים או צו תשלומים בהוצאה לפועל פותרים את המצב בלי ההגבלות של הליך מלא. ולפעמים דווקא חדלות פירעון היא הדרך היחידה שמביאה לסוף אמיתי. ההבדל תלוי בגובה החובות, במספר התיקים ובהכנסה.
לבחינת כל האפשרויותמה שמשותף לכל המסלולים הוא שההחלטה הנכונה מתחילה בתמונה מלאה של החובות, ולא בתיק אחד שמטריד עכשיו. הסיפור הבא מראה עד כמה התוצאה יכולה להשתנות כשמסתכלים על כל החובות יחד ובוחרים את הדרך לפי התמונה כולה.
מחוב שניהל את החיים, אל דף חדש ונקי
לקוח מספר, מהמקום שבו החובות ניהלו את החיים ועד לפתיחת דף חדש בליווי עו״ד שלום עידאן.
- ליווי אישי וצמוד לאורך כל ההליך
- מהלחץ והחובות אל שקט כלכלי אמיתי
- יחס אנושי ומכבד, בלי שיפוט
כל תיק נבחן לגופו. הסרטון פורסם באישור הלקוח, ופרטים מזהים הוגבלו לשמירה על פרטיותו.
כל תיק נבחן לגופו, ואין שני מקרים זהים. אבל מה שחוזר בכל הסיפורים האלה הוא הרגע שבו מפסיקים לכבות שריפות ומתחילים לעבוד לפי תוכנית. וכאן מגיע החלק שהכי הרבה בקשות נופלות בו, המסמכים.
אילו מסמכים מצרפים כדי שהבקשה לא תיסגר
ההבדל בין בקשה לחדלות פירעון שמתקבלת לבין בקשה שנתקעת נמצא כמעט תמיד בנספחים. רשימת המסמכים הרשמית מחולקת לשבעה פרקים, מפרטי הזהות ועד תצהיר ההסתבכות שמסביר איך נוצרו החובות.
כך נראית הרשימה, לפי רשימת המסמכים שמפרסם הממונה. כדאי לעבור עליה סעיף אחר סעיף ולסמן מה כבר נמצא אצלכם.
- מסמכים אישיים. תעודת זהות עם ספח, מסמכי גירושין אם יש, ייפוי כוח לעורך הדין כשיש ייצוג, ואישור זכאות לסיוע משפטי אם קיבלתם כזה.
- הכנסות. שלושת תלושי השכר האחרונים וטופס 106 האחרון. עצמאי מצרף דוח רואה חשבון עם מאזן, דוחות למע״מ ולמס הכנסה, פירוט מלאי וחוזים. מצרפים גם קצבאות מביטוח לאומי, תלושי פנסיה, חוזה שכירות של נכס מושכר ופסק דין מזונות אם יש.
- הוצאות. שכר דירה או משכנתא, מזון, ארנונה, חשבונות שוטפים, חינוך ורכב, וגם פירוט חיובי כרטיסי האשראי של שלושת החודשים האחרונים.
- חובות. לכל נושה בנפרד, הסכום שבו נוצר החוב, המועד, הסכום הנוכחי, המצב המשפטי, פרטי עורך הדין של הנושה ומספר התיק. מצרפים תביעות, פסקי דין ומסמכי שעבוד.
- הליכים קודמים ותלויים. הליך חדלות פירעון קודם בשבע השנים האחרונות, תדפיס עדכני של התיקים בהוצאה לפועל מכל הלשכות, פרוטוקולים של חקירת יכולת, צו תשלומים, ותביעות שהחייב עצמו הגיש בחמש השנים האחרונות.
- נכסים. היסטוריית נדל״ן מרשות המסים בטופס 703, תדפיס מרשם המשכונות, רכבים, ניירות ערך, זכויות כמו ירושה, ודפי חשבון של כל חשבונות הבנק של החייב ובן או בת הזוג. גם חשבונות שנסגרו בשנתיים האחרונות, כספת, ונכסים פיננסיים כמו פנסיה, קופות גמל, ביטוחים וקרן השתלמות.
- תצהיר הסתבכות. התיאור של החייב עצמו איך נוצר המצב הכלכלי, בהתייחס לחובות שהוצהרו בבקשה.
שני סעיפים בפרק הנכסים מפתיעים חייבים רבים. הדוח מרשות המסים בטופס 703 והתדפיס מרשם המשכונות נדרשים גם כשאין לכם שום נכס ושום שעבוד. דווקא התדפיס הריק הוא מה שמוכיח את זה. ובאותו פרק נדרש גם פירוט של נכסים שהועברו לאחרים בשנים האחרונות, וזה סעיף שכדאי לענות עליו בכנות מלאה כבר בהגשה.
ועל תצהיר ההסתבכות כדאי להתעכב רגע. זה המסמך היחיד בבקשה שבו החייב מספר את הסיפור במילים שלו. תצהיר שכתוב בחופזה, בלי קשר לחובות שפורטו, משאיר שאלות פתוחות. תצהיר שמסביר בצורה עניינית מה קרה, מתי ולמה, עוזר לממונה או לרשם להבין את התמונה בלי לחזור אליכם עם שאלות.
הגשת בקשה לחדלות פירעון, שלב אחר שלב
מי שמיוצג על ידי עורך דין מגיש את הבקשה באופן מקוון בלבד. חייב שאינו מיוצג רשאי להגיש באופן מקוון או באופן ידני. את השירות עצמו, על כל שלביו, מפרט דף השירות של הממונה על הליכי חדלות פירעון. כך נראית ההגשה המקוונת, לפי הסדר.
- מבררים את המסלול. מחשבים את סך כל החובות, כולל ריביות והוצאות, כדי לדעת לאן הבקשה תגיע.
- מסדירים את האגרה. בכרטיס אשראי במהלך המילוי, או במזומן בסניף ייעודי יום לפני. מי שזכאי לסיוע משפטי לא משלם בשלב הזה.
- ממלאים את טופס הבקשה. באתר הטפסים של הממונה בוחרים בקשות לפתיחת הליכים ליחיד, ואז בקשת יחיד למתן צו לפתיחת הליכים. ממלאים את כל הפרטים ומוודאים שמספר הזהות, הדואר האלקטרוני והטלפון הנייד נכונים, כי לשם יישלחו כל ההודעות.
- שומרים עותק לפני החתימה. אחרי החתימה הטופס ננעל ואי אפשר לשנות בו דבר. גרסה שמורה מאפשרת לתקן אם יתגלה צורך.
- מעלים ושולחים. נכנסים שוב לאתר, מזינים את מספר הזהות, מעלים את הטופס המלא, מוודאים שעלה במלואו ולוחצים על שליחה.
- מקבלים אישור. מגיעה הודעה שמאשרת את קליטת הבקשה. במסלול של ההוצאה לפועל נשלח גם מסרון עם מספר תיק חדלות הפירעון ושם הלשכה שמטפלת בו.
הטעות הנפוצה ביותר בשלב הזה היא להתייחס לטופס כאל משהו שממלאים בערב אחד. בפועל, רוב העבודה נעשית לפני שפותחים את הטופס, באיסוף המסמכים ובחישוב החובות. מי שמגיע לטופס עם כל הנספחים מוכנים, ממלא אותו בשקט ומגיש בלב שלם.
רוצים שהבקשה תצא מלאה מהפעם הראשונה? עוברים יחד על רשימת המסמכים ועל התצהיר לפני ההגשה, כדי שלא תגיע דרישת השלמה ולא תיסגר הבקשה על מסמך חסר.
לבדיקת המסמכים לפני ההגשהמה קורה אחרי ההגשה, מהבדיקה ועד הצו
אחרי ההגשה, הבקשה לחדלות פירעון עוברת בדיקת תקינות ואחר כך בדיקה מהותית. ככלל, ההחלטה ניתנת בתוך 30 יום מהיום שהבקשה הוגשה במלואה, או מהיום שהושלמו המסמכים שנדרשו.
הבדיקה הראשונה בודקת שהטופס תקין ושלם. אם חסרים פרטים או מסמכים, נשלחת דרישת השלמה עם מועד, במסרון או במכתב, ואת ההשלמה מגישים דרך טופס הפנייה המקוון או האזור האישי. חייב שאינו מיוצג במסלול של ההוצאה לפועל יכול גם להביא את המסמכים ללשכה שבה נפתח התיק.
אחרי ההשלמה מגיעה הבדיקה המהותית, שבה נבחן אם החייב עומד בתנאים, אם מסר את כל המידע ואם צירף את כל המסמכים. בשלב הזה הממונה רשאי גם להזמין את החייב לבירור לפני שהוא מחליט. במסלול של ההוצאה לפועל, כשהתנאים מתקיימים, הרשם מזמן ישיבת הסדר תשלומים בין החייב לנושים. אם לא מגיעים להסדר מוסכם, הרשם נותן את הצו.
ההחלטה נשלחת בדואר אלקטרוני ובמסרון. כשהממונה נותן צו, הוא שולח העתק לחייב ולנושים שפרטיהם ידועים לו, והחייב עצמו צריך לשלוח העתק בדואר רשום עם אישור מסירה לנושים שפרטיהם לא ידועים לממונה. זה שלב טכני, אבל הוא חשוב, כי נושה שלא קיבל הודעה עלול להמשיך לפעול כאילו לא קרה דבר.
ואם הבקשה נדחתה, זה לא סוף הדרך. חייב שבקשתו לא אושרה רשאי להגיש ערעור לבית משפט השלום בתוך 45 ימים מהיום שקיבל את ההחלטה לידיו. לפני שמערערים, שווה לבדוק למה הבקשה נדחתה. לפעמים נכון יותר לתקן את מה שחסר ולהגיש מחדש, ולפעמים הערעור הוא הדרך הנכונה.
מה משתנה ביום שניתן צו פתיחת הליכים
ביום שניתן הצו ההליכים המשפטיים נגד החייב מוקפאים, למעט הליכים פליליים. באותו יום מתחילות גם החובות שלו, תשלום חודשי, דוחות על הכנסות והוצאות ושיתוף פעולה עם הנאמן, ולצידן מוטלות הגבלות שנועדו למנוע הגדלה של החוב.
| תחום | מה קורה מרגע הצו |
|---|---|
| הליכים משפטיים | ההליכים נגד החייב מוקפאים, למעט הליכים פליליים |
| תשלום חודשי | החייב מפקיד סכום חודשי שנקבע לו, וזה תנאי להמשך ההליך |
| דיווח | דוחות תקופתיים על הכנסות והוצאות, ושיתוף פעולה מלא עם הנאמן |
| יציאה מהארץ | צו עיכוב יציאה מהארץ, והגבלה על החזקה, קבלה או הארכה של דרכון |
| שיקים וכרטיסים | הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, בלי משיכת שיקים, והגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי ובכרטיסים נטענים |
| חשבון בנק | לפי עמדת הממונה מותר לנהל חשבון ביתרת זכות בלבד, בלי אשראי, בלי כרטיס אשראי ובלי פנקס שיקים |
| עסקים | הגבלה על הקמה של תאגיד חדש או השתתפות בו |
ההגבלות האלה, שחלות לאורך תקופת הביניים, נשמעות כבדות, אבל הן לא בהכרח קבועות. החייב או הנאמן רשאים, במקרים מסוימים, להגיש לממונה בקשה להסרת הגבלה אחת או יותר, באופן מלא או חלקי. מי שצריך לטוס בגלל עבודה או אירוע משפחתי, למשל, יכול לבקש ביטול עיכוב יציאה מהארץ לתקופה מסוימת. כדאי להגיש בקשה כזו מספיק זמן מראש ולצרף אליה את מה שמסביר את הצורך. וחשוב לא לבלבל בין ההגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, שחלה מכוח הצו, לבין חשבון מוגבל רגיל בגלל שיקים שחזרו.
ויש צד שני לאותו מטבע. ההקפאה של ההליכים היא לעיתים קרובות הרגע הראשון שבו החייב מרגיש שהוא שוב יכול לנשום. העיקולים מפסיקים להתרבות, בין אם מדובר בעיקול משכורת ובין אם בעיקול חשבון בנק, השיחות מהנושים עוברות לערוץ מסודר, וסוף סוף יש מסגרת אחת ברורה במקום עשרה מאבקים נפרדים.
מהצו ועד ההפטר, כמה זמן זה לוקח
ככלל, הדרך מהצו ועד ההפטר נמשכת כארבע שנים. כשנה של תקופת ביניים אחרי צו פתיחת הליכים, ואחריה צו לשיקום כלכלי עם תוכנית תשלומים של כשלוש שנים.
בתקופת הביניים, שנמשכת כשנה, מוטלות ההגבלות, המצב הכלכלי של החייב נבדק, והנושים מגישים את תביעות החוב שלהם. החייב ממשיך לשלם את התשלום החודשי ולהגיש דוחות. בסוף התקופה ניתן צו לשיקום כלכלי, שהוא בעצם תוכנית לפירעון החובות. הוא קובע את התנאים שעמידה בהם מאפשרת לקבל הפטר, כלומר פטור מתשלום יתרת החובות.
שלוש השנים של הצו לשיקום כלכלי אינן מספר קבוע לכולם. במקרים מסוימים, בהתחשב בנסיבות אישיות של החייב, התקופה יכולה להתקצר. במקרים של חוסר תום לב מצד החייב, היא יכולה להתארך, ואף לתקופה לא מוגבלת. ויש גם מצב שבו ההליך מסתיים מוקדם בהרבה, הפטר לאלתר, שיכול להינתן כשצרכי המחיה הבסיסיים של החייב גבוהים מכושר ההשתכרות שלו.
חשוב לדעת מראש שיש חובות שההפטר לא חל עליהם. לפי החוק אלה תשלומים עונשיים כמו קנסות ועיצומים כספיים, חובות שנוצרו במרמה או שנובעים מעבירת גניבה, עבירת מין או אלימות חמורה, וחוב מזונות שנקבע בפסק דין. מי שרוב החוב שלו מסוג כזה צריך לדעת את זה לפני שהוא בונה על איך עובד הליך מחיקת חובות. ומי שרוצה להבין את התמונה הרחבה של הליך חדלות פירעון מתחילתו ועד סופו, ימצא אותה במדריך המלא שלנו.
את הרשימה המלאה, ואת המצבים שבהם אפשר לבטל את ההפטר גם אחרי שניתן, ריכזנו במדריך על ביטול הפטר וחובות שנשארים.
אתם לא צריכים להמשיך לשאת את זה לבד. שיחה אחת, ללא עלות, יכולה להיות תחילת הדרך החוצה. נבדוק יחד אם הבקשה היא הצעד הנכון עכשיו, ואיך להגיש אותה כך שתעבוד בשבילכם.
לשיחה עם עו״ד שלום עידאןאיפה עורך דין משנה את התוצאה
החוק לא מחייב עורך דין, וחייב רשאי להגיש את הבקשה בעצמו. השאלה האמיתית היא איפה ליווי מקצועי משנה את מה שיקרה אחר כך. מהניסיון שלנו, יש ארבעה רגעים כאלה.
הרגע הראשון הוא לפני ההגשה, בבחירת הדרך. לא כל מצב של חובות מתאים להליך מלא. לפעמים הסדר חוב מול הנושים, או איחוד תיקים בהוצאה לפועל, פותרים את הבעיה בלי ההגבלות ובלי ארבע שנים של הליך. ולמי שיש עסק, שיקום כלכלי לעצמאי דורש הפרדה זהירה בין חובות העסק לחובות הבית. ומי שהתיקים שלו עדיין מתנהלים בלשכה, יכול לבדוק קודם את הכלים שיש שם, כמו ביטול עיקולים והגבלות, לפני שמחליטים על הליך מלא.
הרגע השני הוא הבקשה עצמה. בקשה לחדלות פירעון שמוגשת מלאה, עם תצהיר שמספר את הסיפור נכון ועם כל נספחי הנכסים, עוברת את הבדיקה בלי סבבי השלמות. הרגע השלישי הוא קביעת התשלום החודשי, שנקבע לפי ההכנסות וההוצאות. כשההוצאות מוצגות במלואן ובמסמכים, התשלום משקף את היכולת האמיתית. והרגע הרביעי הוא ישיבת הסדר התשלומים במסלול של ההוצאה לפועל, שבה הסכמה טובה עם הנושים יכולה לחסוך את ההליך כולו.
עו״ד שלום עידאן מייצג חייבים כבר יותר מ-17 שנים, ואלפי לקוחות עברו דרך המשרד. הגישה אצלנו אישית. אנחנו לא שופטים, אנחנו מקשיבים, ומתחילים תמיד מהתמונה המלאה של החובות לפני שמחליטים על הדרך. מי שמחפש עורך דין חדלות פירעון שילווה אותו מהבקשה ועד ההפטר, מוזמן להתחיל בשיחה.
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח לקבל תשובה על בקשה לחדלות פירעון
על פי המידע שמפרסם הממונה, ההחלטה ניתנת ככלל בתוך 30 יום מהיום שהבקשה הוגשה במלואה. אם נשלחה דרישה להשלים פרטים או מסמכים, 30 הימים נספרים מהיום שבו החייב השלים את כל מה שנדרש. במסלול של ההוצאה לפועל, שמטפל ככלל בחובות שבין ₪58,794 ל-₪176,923, נקבעת קודם, כשהתנאים מתקיימים, ישיבת הסדר תשלומים עם הנושים, והצו ניתן רק אם לא הושג הסדר מוסכם. ההחלטה נשלחת בדואר אלקטרוני ובמסרון. לכן הדרך הקצרה ביותר לתשובה היא להגיש בקשה שלמה כבר בפעם הראשונה, בלי שתידרש השלמה.
כמה עולה להגיש בקשה לחדלות פירעון
על פי נתוני כל זכות, בעת ההגשה משלמים אגרה של ₪900 (נכון ל-2026). סכום האגרה הכולל על ההגשה וניהול ההליך הוא ₪1,616, והיתרה נגבית בהמשך מתוך קופת הנשייה, כך שאין צורך לשלם את כולה מראש. אפשר לשלם בכרטיס אשראי במהלך מילוי הטופס, או במזומן באחד הסניפים הייעודיים של בנק מזרחי טפחות, ואז ממלאים את הטופס רק יום אחרי התשלום. כשמגישים עם עורך דין, שכר הטרחה נקבע אישית לפי היקף התיק ומורכבותו, בשקיפות מלאה ובפריסת תשלומים נוחה.
מי פטור מתשלום האגרה בשלב ההגשה
מי שזכאי לסיוע משפטי לא נדרש לשלם את האגרה של ₪900 בשלב ההגשה. במקרה כזה מצרפים לבקשה את אישור הזכאות לסיוע משפטי, שמופיע ברשימת המסמכים האישיים שהממונה מבקש. מי שאינו זכאי משלם את האגרה כבר בזמן מילוי הטופס המקוון, והתשלום הוא תנאי להמשך המילוי וההגשה. כדאי לברר את שאלת הזכאות עוד לפני שמתחילים למלא, כי היא משפיעה על סדר הפעולות. ובכל מקרה, האגרה היא רק חלק קטן מהתמונה. מה שקובע את התוצאה הוא שהבקשה תוגש מלאה, עם כל המסמכים ועם תצהיר שמסביר את המצב כמו שהוא.
אפשר להגיש את הבקשה בלי עורך דין
כן. חייב שאינו מיוצג רשאי להגיש את הבקשה בעצמו, באופן מקוון או באופן ידני, ומי שמיוצג על ידי עורך דין מגיש באופן מקוון בלבד. עורך דין משנה את התוצאה בעיקר בבחירת המסלול, למשל כשסך החובות עם הריביות וההוצאות קרוב לגבול של ₪176,923 בין ההוצאה לפועל לממונה, וגם בהכנת תצהיר ההסתבכות ונספחי הנכסים, בקביעת התשלום החודשי ובישיבת הסדר התשלומים. במשרד עו״ד שלום עידאן בודקים קודם את התמונה המלאה של החובות, ורק אחר כך מחליטים אם להגיש בקשה או לבחור דרך אחרת. השיחה הראשונה ללא עלות וללא התחייבות.
מה קורה אם לא השלמתי מסמכים בזמן
על פי דף השירות של הממונה, כשחסרים בבקשה פרטים או מסמכים נשלחת דרישת השלמה עם מועד. אם ההשלמה לא מתבצעת עד המועד שנקבע, אחרי שנשלחת לחייב התראה, הבקשה נסגרת והאגרה של ₪900 ששולמה עליה לא מוחזרת. את ההשלמה מגישים דרך טופס הפנייה המקוון שהקישור אליו מופיע במכתב הדרישה, ובמסלול של ההוצאה לפועל חייב שאינו מיוצג יכול להביא את המסמכים ללשכה שבה נפתח התיק. מי שמקבל דרישה כזו ולא בטוח מה בדיוק חסר, כדאי שיברר את זה מיד ולא יחכה למועד האחרון.
אפשר להגיש כשסך החובות נמוך מ-₪58,794
על פי החוק, החייב רשאי ככלל להגיש בקשה כשסך החובות המוצהרים שלו גבוה מ-₪58,794 (נכון ל-2026, והסכום מתעדכן מעת לעת). עם זאת, במקרים מיוחדים רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר פתיחת הליכי חדלות פירעון גם לחובות בסכום נמוך יותר. כשהחוב נמוך, כדאי לבדוק קודם דרכים אחרות, כמו איחוד תיקים, צו תשלומים בהוצאה לפועל או הסדר מול הנושים, שלפעמים פותרות את המצב בלי ההגבלות של הליך מלא. ובכל מקרה כדאי לחשב את החוב המדויק, כולל ריביות והוצאות, כי הוא לעיתים גבוה מהקרן שזוכרים.
מה ההבדל בין המסלול בהוצאה לפועל למסלול אצל הממונה
ההבדל נקבע לפי גובה החובות. ככלל, חוב שבין ₪58,794 ל-₪176,923 מטופל אצל רשם חדלות פירעון בהוצאה לפועל, וחוב גבוה מזה מטופל אצל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בשני המסלולים ממלאים את אותו טופס מקוון ומשלמים את אותה אגרה. במסלול של ההוצאה לפועל נקבעת, כשהתנאים מתקיימים, ישיבת הסדר תשלומים עם הנושים לפני מתן הצו. במסלול של הממונה, אחרי שניתן הצו ההליכים מתנהלים בבית משפט השלום באזור המגורים, הנכסים או העסקים של החייב.
עצמאי או בעל עסק יכול להגיש
כן. גם עצמאי מגיש בקשת יחיד, וחובות העסק שלו הם חובות שלו עצמו, ולכן הם נכללים בסך החובות שקובע את המסלול. עצמאי שסך חובותיו גבוה מ-₪176,923 יגיע ככלל לממונה ולא להוצאה לפועל. על פי רשימת המסמכים הרשמית, עצמאי מצרף גם דוח רואה חשבון עם מאזן, דוחות למע״מ ולמס הכנסה, פירוט מלאי וחוזים. אחרי הצו מוטלת עליו הגבלה על הקמה של תאגיד חדש או השתתפות בו, וזה משהו שצריך לתכנן מראש. ההפרדה בין חובות העסק לחובות הבית, וההחלטה אם להמשיך להפעיל את העסק בזמן ההליך, הן שאלות שכדאי לפתור עוד לפני ההגשה.
מה עושים אם הבקשה נדחתה
על פי הדין, חייב שבקשתו לקבלת צו לפתיחת הליכים לא אושרה רשאי להגיש ערעור לבית משפט השלום בתוך 45 ימים מהיום שקיבל את ההחלטה לידיו. לפני שמגישים ערעור, כדאי לקרוא את ההחלטה היטב ולהבין על מה בדיוק נדחתה הבקשה. לפעמים מדובר במסמך שחסר, בפרט שלא הוסבר, או בחישוב חובות שהציג סכום נמוך מ-₪58,794 בזמן שהחוב האמיתי, עם הריביות וההוצאות, גבוה ממנו. אז נכון יותר לתקן ולהגיש בקשה חדשה ומלאה. ולפעמים יש מחלוקת אמיתית על העמידה בתנאים, ואז הערעור הוא הדרך. בכל מקרה, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי לפני הגשת ערעור.
מה ההבדל בין בקשה לחדלות פירעון לבין הסדר חוב
הסדר חוב הוא הסכמה שמגיעים אליה ישירות מול הנושים, למשל מול הבנקים, בלי הליך משפטי ובלי ההגבלות שמגיעות עם הצו. בקשה לחדלות פירעון פותחת הליך מסודר, עם אגרה של ₪900 בעת ההגשה, תשלום חודשי, דוחות, נאמן והגבלות כמו עיכוב יציאה מהארץ, אבל בסופו אפשר לקבל הפטר מיתרת החובות. הסדר יכול להתאים כשמספר הנושים קטן ויש יכולת לשלם חלק משמעותי מהחוב בזמן סביר. כשהחובות רבים והנושים לא מסכימים, ההליך המלא הוא לעיתים הדרך היחידה לסוף אמיתי. הבחירה ביניהם תלויה בגובה החובות, במספר הנושים ובהכנסה.