תשלום חדלות פירעון,
כמה משלמים כל חודש, איך משלמים ומה עושים כשקשה

רוב האנשים שפונים אלינו בשאלות על התשלום החודשי כבר נמצאים בתוך ההליך. חלקם קיבלו צו פתיחת הליכים וגילו שהסכום גבוה ממה שציפו. אחרים משלמים כבר שנה, ופתאום ההכנסה ירדה, נולד ילד, או שהעבודה הפכה לחלקית. ויש גם מי שעוד לא הגישו בקשה, ורוצים לדעת מראש כמה זה יעלה להם כל חודש. חלקם עדיין קוראים לזה תשלום פשיטת רגל, כמו בשם הישן של ההליך, אבל מאז החוק החדש מדובר בתשלום בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

לכל אחד מהם יש תשובה אחרת לגבי תשלום חדלות פירעון, אבל כולן מתחילות מאותו בסיס. מי קובע את הסכום, באיזה שלב, ואיפה אפשר לשנות אותו. במדריך הזה נעבור על כל אלה, ועל הדרך המעשית לשלם בלי טעויות שעולות ביוקר.

תשלום חדלות פירעון, כמה משלמים ומי קובע את הסכום

אין סכום אחד שכולם משלמים. גובה התשלום נקבע לכל חייב בנפרד, לפי ההכנסות שלו ולפי הוצאות המחיה הבסיסיות שלו ושל בני משפחתו. בשלב הראשון קובע אותו הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בצו פתיחת ההליכים, ובשלב השני קובע אותו בית המשפט בצו לשיקום כלכלי. הכסף משולם לקופת הנשייה, וממנה הוא מחולק לנושים.

הבסיס החוקי הוא סעיף 162 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שקובע את חובת התשלום לקופת הנשייה, וקובע שגובה התשלומים ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד אחרי שהופחתו ממנו דמי המחיה. את אמות המידה לחישוב פרסם הממונה בנוהל מספר 13, שעוסק בדיוק בשאלה הזו, איך קובעים תשלום חודשי לחייב. לפי מדריך שפורסם במאקו בפברואר 2022, בקביעת הסכום נבחנות בין היתר הוצאות המחיה הבסיסיות של החייב ובני משפחתו, והסכום ותקופת התשלום משתנים לפי ההכנסות.

המשמעות המעשית של תשלום חדלות פירעון פשוטה. שני אנשים עם אותו חוב בדיוק יכולים לקבל סכומים שונים מאוד, כי מה שנבדק הוא לא גובה החוב אלא היכולת לשלם. מי שמרוויח יותר, או שמשפחתו קטנה יותר, ישלם יותר. מי שהכנסתו נמוכה ויש לו ילדים לפרנס, ישלם פחות. לכן כדאי להיזהר ממחשבונים שמבטיחים מספר מדויק מראש. הם יכולים לתת כיוון, אבל לא את הסכום שייקבע בצו.

מה שכן אפשר לעשות מראש הוא להכין את התמונה בצורה נכונה. ההכנסות, ההוצאות, מספר הנפשות במשפחה, והוצאות מיוחדות כמו טיפול רפואי או הוצאות על ילד עם צרכים מיוחדים. הסכום נקבע לפי מה שמוצג לממונה ולבית המשפט, וטעות בהצגה עלולה להפוך לתשלום שאי אפשר לעמוד בו במשך שנים.

ומה עם האגרה? זה תשלום אחר לגמרי. בעת הגשת הבקשה לחדלות פירעון משלמים אגרה, ומי שזכאי לסיוע משפטי פטור ממנה בשלב הזה. על האגרה, על הגשת הבקשה ועל מה שקורה בשבועות הראשונים כתבנו במדריך על הגשת בקשה לחדלות פירעון. כאן נתמקד בתשלום החודשי, זה שמלווה את ההליך מתחילתו ועד סופו.

שני שלבים של תשלום חדלות פירעון, בצו הפתיחה ובצו לשיקום כלכלי

לפי אתר כל זכות, חובת התשלום החודשי מוטלת בשני שלבים בהליך. הראשון הוא עם מתן צו פתיחת ההליכים, והשני הוא עם מתן הצו לשיקום כלכלי. בין שני הצווים נמצאת תקופת הביניים, שבה בודקים את מצבכם. ההבחנה חשובה, כי הדרך לשנות את הסכום שונה בכל אחד מהשלבים.

הטבלה מסכמת את ההבדלים בין שני השלבים, ומה עושים כשהסכום לא מתאים.

שלב	מי קובע את התשלום	איך משנים את הסכום
צו פתיחת הליכים	הממונה על הליכי חדלות פירעון, בתחילת ההליך ולמשך תקופת הביניים	בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שהצו נמסר לכם
צו לשיקום כלכלי	בית המשפט, כחלק מתוכנית הפירעון שכוללת את גובה התשלום ואת תקופת התשלומים	בקשה לממונה בשל שינוי נסיבות או עובדות חדשות. ההחלטה ניתנת בתוך 30 ימים
החלטת הממונה על בקשה לשינוי	הממונה, אחרי שמאפשר לנושים להגיב	בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום מסירת ההחלטה

הטעות הנפוצה ביותר שאנחנו רואים היא פנייה לגורם הלא נכון בזמן הלא נכון. מי שקיבל צו פתיחת הליכים עם סכום גבוה מדי ופנה לממונה בבקשה רגילה, במקום לבית משפט השלום, יכול לגלות שעברו 45 הימים והחלון נסגר. מצד שני, מי שכבר יש לו צו לשיקום כלכלי לא צריך ללכת לבית המשפט. הוא פונה לממונה.

ההבחנה הזו משמעותית גם מבחינת התקופה של תשלום חדלות פירעון. התשלום בצו הפתיחה ממשיך עד שניתן הצו לשיקום כלכלי, ושם נקבעת התוכנית לשנים הבאות. כלומר, מה שנקבע בצו לשיקום כלכלי הוא הסכום שתחיו איתו לאורך רוב ההליך. זה הרגע שבו הכי חשוב שהתמונה הכלכלית שלכם תוצג נכון. ומי שלא בטוח איפה מתנהל התיק שלו, ימצא במדריך על בדיקת תיק הוצאה לפועל גם את המערכת של הממונה לאיתור תיקי חדלות פירעון.

ומאיפה מתחילים? השאלון הקצר הבא יעזור לכם להבין מה הצעד הראשון במצב שלכם.

כל אחת מהתשובות מובילה לדרך אחרת, ולכן חשוב להבין קודם איפה אתם עומדים. בפרקים הבאים נפרט כל אחת מהן, ונתחיל בשאלה המעשית ביותר, איך משלמים בפועל.

תשלום חדלות פירעון באינטרנט, שלב אחר שלב

התשלום המקוון נעשה בשרת התשלומים הממשלתי, בכרטיס אשראי או בהעברה בנקאית. לפי אתר כל זכות, בוחרים בסוג התשלום שמיועד לתשלום הנדרש בהליך, מזינים את מספר התיק, המחוז המטפל, סוג התיק ומספר תעודת הזהות של החייב, והמערכת מציגה את הסכום לחודש הנוכחי. משם משלימים את התשלום לפי ההוראות.

התהליך קצר, אבל יש בו כמה פרטים שכדאי להכיר מראש, כדי שכל תשלום בתיק חדלות פירעון ייכנס לתיק הנכון. רבים קוראים לזה תשלום לממונה על חדלות פירעון, כי התיק מנוהל אצלו, אבל בפועל הכסף נכנס לקופת הנשייה.

1. מכינים את פרטי התיק. מספר התיק והמחוז המטפל מופיעים על הצו שקיבלתם. בלי שניהם התשלום לא יגיע לתיק שלכם.
2. נכנסים לשרת התשלומים הממשלתי. הכניסה לאתר מאובטח של הממשלה, ובו בוחרים בסוג התשלום הנכון, התשלום הנדרש בהליך חדלות פירעון או פשיטת רגל.
3. מזינים את הפרטים ומאשרים. מספר התיק, המחוז, סוג התיק ומספר תעודת הזהות של החייב. אחרי האישור מופיע הסכום הנדרש לחודש.
4. בודקים את הסכום. לפי כל זכות, אפשר לשנות את הסכום שמוצג, למשל כדי לשלם תשלום קודם שלא שולם או תשלום עתידי, בלחיצה על שינוי הסכום ועדכונו.
5. משלמים ושומרים אישור. בוחרים כרטיס אשראי או העברה בנקאית, משלימים, ושומרים את אישור התשלום בתיקייה אחת.

את הפרטים המעודכנים על אפשרויות התשלום מפרסם משרד המשפטים בשירות התשלום בהליכי חדלות פירעון באתר הממשלה. כדאי לבדוק אותו לפני התשלום הראשון, כי מסכי המערכת והנוהל מתעדכנים מעת לעת.

בכל תשלום חדלות פירעון שימו לב לשני דברים. הראשון, התשלום הולך לקופת הנשייה, ולא לנושה זה או אחר. תשלום ישיר לבנק או לחברת אשראי שנכללים בהליך אינו מחליף את התשלום החודשי, ולרוב גם לא נכון לעשות אותו בזמן ההליך. השני, התשלום החודשי בהליך חדלות פירעון שונה לגמרי מתשלום בתיק הוצאה לפועל. מי שהכיר את צו תשלומים בהוצאה לפועל צריך לדעת שזו מערכת אחרת, עם תיק אחר ודרך תשלום אחרת.

הסיפור הבא הוא של אדם שעבר את הדרך הזו עד הסוף, מהמקום שבו החובות ניהלו את החיים ועד לדף חדש.

התשלום עצמו הוא החלק הקל. מה שבאמת משנה את התוצאה הוא שהסכום יתאים ליכולת, ושתעמדו בו לאורך כל התקופה, חודש אחרי חודש. ההתמדה הזו היא מה שמבדיל בין הליך שנגמר בהפטר להליך שנמשך ונמשך.

כל תיק נבחן לגופו, ולכל חייב יש תוכנית תשלומים משלו. אבל בכל התיקים שמגיעים לסוף טוב יש דבר אחד משותף, תשלומים שמשולמים בזמן ונרשמים כמו שצריך. ומי שמעדיף לשלם בבנק, יש לו דרך משלו.

תשלום במזומן בבנק, ומה עושים עם האישור

לפי אתר כל זכות, אפשר לשלם את התשלום החודשי במזומן בסניפים ייעודיים של בנק מזרחי טפחות. חשוב לוודא שהפקיד מזין את פרטי החייב ואת פרטי התיק, שם, מספר תעודת זהות, מספר תיק ומחוז, את קוד סוג התיק 11, שמיועד לפשיטת רגל או חדלות פירעון של יחיד, ואת קוד סוג התשלום 2, תשלום נדרש בתיק. בסוף שומרים את הקבלה.

הטבלה מסכמת את שתי הדרכים, מה צריך בכל אחת ומה חשוב לבדוק.

דרך תשלום	מה צריך	על מה לשים לב
שרת התשלומים הממשלתי	מספר תיק, מחוז מטפל, סוג תיק ומספר תעודת זהות, וכרטיס אשראי או חשבון בנק	לבחור בסוג התשלום הנכון ולבדוק שהסכום שמוצג הוא הסכום שנקבע בצו
מזומן בבנק מזרחי טפחות	אותם פרטים, וסניף ייעודי מהרשימה שמפרסם משרד המשפטים	לוודא שהפקיד מזין קוד סוג תיק 11 וקוד סוג תשלום 2, ולשמור את הקבלה

הקוד הנכון הוא לא פרט טכני. תשלום בתיק חדלות פירעון שנרשם בסוג תשלום אחר, או בתיק אחר, לא ייחשב כתשלום החודשי שלכם, גם אם הכסף יצא מהכיס. ותיקון של תשלום שנרשם לא נכון לוקח זמן ודורש פנייה.

אחרי שביצעתם תשלום לממונה על חדלות פירעון, אל תסמכו על הזיכרון. אנחנו ממליצים לכל לקוח לנהל תיקייה אחת, פיזית או במחשב, עם כל אישורי התשלום לפי סדר החודשים. כשיש שאלה, היא נגמרת בשתי דקות במקום בשבועות של בירורים.

למה זה כל כך חשוב? כי לפי אתר כל זכות, תשלום יכול להופיע בדוח התנועות של התיק רק אחרי עד שלושה חודשים. כלומר, מי שנכנס לבדוק את התיק חודש אחרי ששילם ולא רואה את התשלום, לא צריך להיבהל. הוא צריך את האישור.

ומה עם שאר החובות שלכם? התשלום החודשי לקופת הנשייה הוא הערוץ המרכזי, אבל לפעמים יש חובות שמטופלים בדרך מיוחדת, כמו חוב מס הכנסה שנוצר אחרי פתיחת ההליך. כדאי לבדוק כל חוב כזה בנפרד, ולא להניח שהוא נכלל.

כמה זמן משלמים, ומה קורה בסוף התקופה

לפי סעיף 163(א) לחוק, כפי שמובא בהנחיית הממונה מנובמבר 2025, תקופת התשלומים היא שלוש שנים מיום מתן הצו לשיקום כלכלי. בית המשפט רשאי לקבוע תקופה קצרה יותר כשיש נסיבות אישיות שמצדיקות זאת, ורשאי להאריך אותה מטעמים שקבועים בחוק, שקשורים לרוב להתנהלות החייב. בתום התקופה מקבל החייב הפטר.

שלוש השנים של תשלום חדלות פירעון נספרות מהצו לשיקום כלכלי, ולא מיום הגשת הבקשה. כלומר, לתקופה הזו מצטרפת גם תקופת הביניים שבין צו הפתיחה לצו השיקום, שבה כבר משלמים לפי הסכום שנקבע בצו הפתיחה. מי שמתכנן את השנים הקרובות צריך לקחת את שתי התקופות בחשבון.

לפי ההנחיה, במהלך תקופת התשלומים חלות על החייב גם חובות נוספות, ולא רק התשלום. הוא ממשיך להגיש דוחות על הכנסות והוצאות, חלות עליו ההגבלות שנקבעו בצו, ובין היתר גם הגבלה על נטילת אשראי. כלומר, התשלום הוא חלק מתוכנית רחבה, ומי שעומד בה כולה הוא מי שמגיע להפטר בזמן.

בתום התקופה, כשהתוכנית קוימה, ניתן צו הפטר שמשחרר את החייב מהחובות שנכללו בהליך. זה הרגע שבשבילו כל ההליך קיים. ועם זאת, יש חובות שההפטר לא חל עליהם, ולכן כדאי לדעת מראש מה יישאר ומה יימחק.

מי שרוצה להבין את התמונה הרחבה, מהבקשה ועד הסוף, ימצא אותה במדריך על הליך חדלות פירעון מהבקשה ועד ההפטר. ומי שעדיין מתלבט אם ההליך מתאים לו בכלל, יכול לקרוא מה הן השלכות של חדלות פירעון על החיים, ועל הצד השני שלהן, ההזדמנות להתחיל מחדש.

מה קורה כשלא עומדים בתשלום החודשי

תשלום שלא שולם לא נעלם. הוא נרשם בתיק, והתשלום החודשי הוא תנאי לקבלת הפטר. לפי הנחיית הממונה, אחד הטעמים שבגללם בית המשפט רשאי להאריך את תקופת התשלומים קשור להתנהלות החייב במסגרת ההליכים. לכן מי שמתקשה לעמוד בתשלום לא צריך לחכות, אלא לטפל בזה מיד, ולרוב הדרך הנכונה היא בקשה לשינוי הסכום.

החיים לא עוצרים בזמן ההליך, וגם תשלום בהליך חדלות פירעון שנקבע בזהירות יכול להפוך לכבד מדי. פיטורים, מחלה, לידה, גירושין, או עסק שנסגר, כל אלה יכולים להפוך תשלום שהיה סביר לתשלום שאי אפשר לעמוד בו. זה מצב מוכר, והחוק לוקח אותו בחשבון. מי שזוכר את ההליך הישן ואת מה שכונה אז תשלום פשיטת רגל, יופתע לגלות שהיום יש דרך מסודרת לשנות את הסכום.

מה שחשוב להבין הוא ההבדל בין שתי דרכים. בדרך הראשונה, ממשיכים לנסות, משלמים חלק, מפספסים חודש, ומקווים שזה יסתדר. בדרך השנייה, פונים מסודר, מציגים את השינוי במצב, ומבקשים להתאים את הסכום. הדרך הראשונה מייצרת פיגורים ורושם של חייב שלא עומד בחובותיו. הדרך השנייה מייצרת תיעוד של חייב שמתנהל בתום לב, גם כשקשה.

יש גם מצב קיצוני יותר, וחשוב לא לבלבל אותו עם עיקול משכורת בהוצאה לפועל, כי כאן מדובר בהוראה בתוך הליך חדלות הפירעון עצמו. לפי סעיף 166 לחוק, כשהיחיד לא העביר תשלום במועד, בית המשפט רשאי לבקשת הנאמן להורות למי שמשלם לו את ההכנסה, למשל המעסיק, להעביר אותה ישירות לנאמן בתקופת התשלומים. הנאמן מעביר לקופת הנשייה את התשלום שנקבע, ואת היתרה לחייב. זה מצב שעדיף לא להגיע אליו, והדרך להימנע ממנו היא טיפול מוקדם.

חשוב גם לזכור שההליך כולו נשען על אמון. הממונה, הנאמן ובית המשפט בוחנים את ההתנהלות שלכם לאורך זמן, וחייב שעמד בתשלומים בקפידה נמצא בעמדה טובה יותר בכל בקשה שיגיש בהמשך, בין אם לשינוי הסכום, בין אם בבקשה לביטול עיכוב יציאה מהארץ ובין אם להקדמת התשלומים.

אז איך מבקשים בפועל להפחית את התשלום? זה תלוי, כאמור, בשלב. הנה הדרך המלאה.

איך מבקשים להפחית את התשלום החודשי

אחרי צו לשיקום כלכלי מגישים בקשה לממונה, בשל שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות. לפי אתר כל זכות, את הבקשה יכולים להגיש החייב, נושה או הנאמן, היא יכולה להיות להגדלה או להפחתה, ההחלטה ניתנת בתוך 30 ימים, והגשת הבקשה אינה כרוכה בתשלום. כדי לשנות סכום שנקבע בצו פתיחת ההליכים, מגישים בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום בתוך 45 ימים.

הבקשה לשנות תשלום לממונה על חדלות פירעון היא מסמך משפטי, ומה שנכתב בה קובע את התוצאה. לפי אתר כל זכות, אלה הרכיבים שצריכים להיות בה.

1. העובדות והנימוקים. מה השתנה מאז שניתן הצו, ולמה זה מצדיק סכום אחר. ירידה בהכנסה, הוצאה רפואית, שינוי במבנה המשפחה.
2. מסמכים תומכים. תלושי שכר, מכתב פיטורים, אישורים רפואיים, כל מה שמוכיח את השינוי.
3. עמדת הנאמן. צריך לצרף אותה, ואם לא התקבלה בזמן סביר, לצרף אסמכתא לכך שפניתם אליו.
4. תצהיר. שתומך בבקשה ובעובדות שבה. בקשה שאינה חתומה לא תטופל.
5. הגשה בערוץ הנכון. מי שמיוצג מגיש באופן מקוון בלבד, במערכת של הממונה. מי שאינו מיוצג יכול להגיש באופן מקוון, או ידנית בשני עותקים במשרדי המחוז שבו מתנהל התיק.

לפני ההחלטה, הממונה מאפשר לרוב לנושים להגיב. כלומר, הבקשה צריכה לעמוד גם מול מי שמעדיף שתמשיכו לשלם את הסכום המקורי. לכן מסמכים חלשים או נימוק כללי כמו "קשה לי" לא מספיקים. מה שמשכנע הוא תמונה מסודרת של מה היה, מה השתנה, ומה אפשר לשלם היום.

ומי שקיבל החלטה שלא נראית לו? לפי אתר כל זכות, על החלטת הממונה אפשר לבקש רשות ערעור מבית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום מסירת ההחלטה. גם כאן, המועד הוא קשיח, וחשוב לא לפספס אותו.

עצמאים ובעלי עסקים נמצאים במצב מורכב יותר, כי ההכנסה שלהם משתנה מחודש לחודש. מי שנמצא במצב כזה ימצא הסבר מלא על שיקום כלכלי לעצמאי ולבעלי עסקים, ועל הדרך להציג הכנסה לא קבועה בצורה שלא תפעל נגדם.

הקדמת תשלומים, האם אפשר לשלם הכל ולסיים מוקדם

לפי סעיף 170(ד) לחוק, כפי שמובא בהנחיית הממונה מ-6 בנובמבר 2025, חייב שנקבעה לו תקופת תשלומים לא ימיר אותם בתשלום חד-פעמי או בתשלומים גבוהים יותר בתקופה קצרה יותר, אלא בבקשה לבית המשפט לשנות את הצו. בית המשפט רשאי לאשר רק אם הוכח שמקור הכסף אינו מנכסי קופת הנשייה.

השאלה הזו עולה הרבה, בעיקר אצל מי שבן משפחה מציע לעזור. ההנחיה של הממונה מסבירה ששני אינטרסים מתנגשים כאן. מצד אחד, הקדמת התשלומים מאפשרת לנושים לקבל את הכסף מוקדם יותר, ולחייב לקבל הפטר מוקדם ולהשתחרר מההגבלות. מצד שני, הקדמה מהירה מדי עלולה לרוקן את ההליך מתוכנו השיקומי.

לכן ההנחיה קובעת שבכל בקשה כזו בודקים בקפידה את מקור הכסף ואת היכולת הכלכלית של החייב. ואלה חלק מהשיקולים שהממונה והנאמנים שוקלים לפיה.

1. הזמן שעבר מהצו. לפי ההנחיה, ככלל צריכה לעבור חצי שנה לפחות מהצו לשיקום כלכלי ועד הבקשה, אבל בנסיבות מיוחדות אפשר לשקול בקשה מוקדמת יותר.
2. מקור הכסף. הבקשה צריכה לפרט מי משלם, ולמה, ולצרף תצהיר שלו. הלוואה מצד שלישי כמקור לכסף צפויה ככלל להידחות, כי היא יוצרת חוב חדש.
3. ההתנהלות בהליך. מי שעמד בהוראות הצו בצורה מוקפדת ולאורך זמן נמצא בעמדה טובה יותר.
4. איך נוצר החוב. חוב שנוצר בלי אחריות אישית ישירה, למשל ערבות לבן משפחה בתום לב או עסק שנפל בגלל גורם חיצוני כמו מלחמה, מטה את הכף לטובת הבקשה.
5. הליך ראשון. כשמדובר בהליך חדלות פירעון ראשון של החייב, הנטייה היא לאשר יותר.

עוד פרט שכדאי להכיר. לפי ההנחיה, כשחייב לא הצהיר על כוונתו להקדים תשלומים כבר בדיון על הצו לשיקום כלכלי, הממונה יכול לשקול להמליץ על תשלום נוסף מעבר לסכום שנקבע בתוכנית. כלומר, מי שיודע מראש שבן משפחה יעזור לו, כדאי שיגיד את זה בזמן.

הקדמת תשלומים היא אפשרות אמיתית, אבל היא לא טופס. היא בקשה שנבחנת לגופה, ויש לה השלכות על כל מה שבא אחריה. וכשהמטרה היא לסיים מוקדם, כדאי לבדוק גם אם יש בכלל דרך אחרת שמתאימה יותר, כמו הסדר נושים, שבו מגיעים להסכמה מול הנושים במקום תוכנית תשלומים לשנים.

ומה עושים כשלא ברור באיזו מהדרכים ללכת? זו בדיוק השאלה שבה ניסיון משפטי עושה את ההבדל.

מתי כדאי לערב עורך דין בתשלום חדלות פירעון

את תשלום חדלות פירעון עצמו כל אחד יכול לבצע לבד, ואין צורך בעורך דין כדי להיכנס לשרת התשלומים, גם לא בשביל תשלום פשיטת רגל בתיקים ישנים. השאלה היא מה קורה כשהסכום לא מתאים, כשיש פיגור, או כשרוצים לשנות את התוכנית. הטבלה מסכמת את המצבים הנפוצים ואת הצעד הראשון בכל אחד מהם.

המצב	מה זה אומר	הצעד הראשון
הסכום בצו הפתיחה גבוה מדי	יש חלון של 45 ימים מיום שהצו נמסר	לבדוק את החישוב ולהגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום
ההכנסה ירדה אחרי הצו לשיקום כלכלי	שינוי נסיבות מצדיק בקשה לשינוי	לאסוף מסמכים, לפנות לנאמן ולהגיש בקשה לממונה
פספסתם תשלום אחד או יותר	הפיגור נרשם בתיק ומשפיע על ההמשך	להסדיר את הפיגור ככל שאפשר, ואם הסכום כבד מדי, לבקש לשנות אותו
תשלום ששילמתם לא מופיע בתיק	רישום יכול לקחת עד שלושה חודשים	לשמור את האישור, ואם הוא נרשם בקוד שגוי, לפנות לממונה
רוצים לשלם הכל ולסיים מוקדם	אפשרי רק בבקשה לבית המשפט לשנות את הצו	לבדוק את מקור הכסף ואת העיתוי לפי הנחיית הממונה

מהניסיון שלנו, יש שלושה מצבים שבהם ייצוג משפטי משנה את התוצאה. הראשון הוא קביעת הסכום, בצו הפתיחה ובצו לשיקום כלכלי, כי שם נקבע מה תשלמו לאורך שנים, וכל טעות בהצגת המצב עולה כסף בכל חודש. השני הוא כשיש מועד, 45 ימים לערעור או חלון לבקשה, ושם טענה טובה שהוגשה מאוחר הולכת לאיבוד. השלישי הוא כשרוצים לשנות את התוכנית, בהפחתה או בהקדמה, ושם הבקשה נבחנת מול הנושים ומול הנאמן.

עו״ד שלום עידאן מייצג חייבים כבר יותר מ-17 שנים, ואלפי לקוחות עברו דרך המשרד. אנחנו לא שופטים, אנחנו מקשיבים. ומתחילים תמיד מאותו מקום, מהצו שקיבלתם, מההכנסות וההוצאות האמיתיות שלכם, ומהשאלה מה אפשר לשלם בלי לקרוס. מי שמחפש עורך דין פשיטת רגל או חדלות פירעון שילווה אותו בתשלומים ובכל מה שסביבם, יכול להתחיל בשיחה עם המשרד של עו״ד שלום עידאן.

ומי שעוד לא נכנס להליך, ושואל את עצמו אם זו בכלל הדרך הנכונה, יכול לקרוא קודם איך עובד הליך מחיקת חובות. לפעמים התשובה היא הליך מלא, ולפעמים משהו פשוט יותר. ובכל מקרה, ההחלטה טובה יותר כשהיא מבוססת על תמונה מלאה. וחשוב לטפל גם בחובות שרצים במקביל להליך, למשל בהסדרת חוב ביטוח לאומי, כדי שתשלום חדלות פירעון יהיה חלק מתוכנית אחת ולא עוד תשלום שנערם על הקודמים.

שאלות נפוצות על תשלום חדלות פירעון