הסדר נושים,
איך מגישים הצעה לנושים ומה צריך כדי שתאושר

אנשים מגיעים אלינו עם ערימה של מכתבים. תיק בהוצאה לפועל מהבנק, דרישה מחברת האשראי, חוב לרשויות, ולפעמים גם הלוואה מחבר שכבר מתחיל לאבד סבלנות. כל נושה פועל לבד, כל אחד מטיל עיקול משלו, והחייב מוצא את עצמו מכבה שריפות במקום לבנות פתרון.

ההסדר הופך את המצב הזה על הראש. במקום לנהל מו"מ עם כל נושה בנפרד, החייב מציע לכולם יחד הצעה אחת, שקופה ומסודרת, ובית המשפט הוא שמנהל את ההצבעה ומאשר את התוצאה. במדריך הזה נסביר מה ההסדר כולל היום, אחרי התיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2026, ונעבור על כל שלב, מההכנה ועד היום שבו התשלום האחרון נכנס.

מה זה הסדר נושים, ומה הוא משנה בפועל

הסדר נושים, ובלשון החוק הסדר חוב, הוא הסדר בין חייב לבין הנושים שלו שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של החוב. הוא יכול לכלול פריסה לתשלומים, הפחתה של חלק מהחוב או סכום חד פעמי מוסכם. כשהוא מאושר ברוב הדרוש ובידי בית המשפט, הוא מחייב גם נושים שלא הסכימו לו.

ההגדרה הזו מופיעה בסעיף 318 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, והיא רחבה בכוונה. החוק לא קובע מה ההסדר חייב לכלול. הוא קובע איך מאשרים אותו. התוכן נבנה לפי המצב של כל חייב, וזה בדיוק מה שהופך את ההסדר לכלי גמיש.

הנקודה החשובה ביותר להבנה היא סעיף 320 לחוק. הסדר שאושר ברוב הדרוש ובידי בית המשפט מחייב את החייב ואת כל אחד מהנושים שבו, גם אם לא כולם הסכימו. זה ההבדל בין הסדר נושים לבין הסכם רגיל עם נושה אחד. בהסכם רגיל, נושה שלא חתם יכול להמשיך לפעול נגדכם. בהסדר שאושר, הוא כפוף להחלטת הרוב.

מי שחיפש בעבר הסדר נושים 19א, או פנה לעורך דין פשיטת רגל בשנים שלפני החוק החדש, מכיר את המונח מפקודת פשיטת הרגל הישנה. הפקודה הוחלפה בחוק החדש, שנכנס לתוקף ב-15.09.2019, ועל הליכים שנפתחים מאז חלים הכללים שבמדריך הזה. מי שנמצא בהליך ישן שנפתח לפני המועד הזה, ההליך שלו ממשיך לפי הדין הקודם, וכדאי לבדוק את המצב הספציפי שלו.

הסדר נושים מול הליך חדלות פירעון מלא

בהליך חדלות פירעון רגיל ממונה נאמן, נערכת בדיקה כלכלית ובסופה בית המשפט קובע תוכנית תשלומים ואחריה הפטר. בהסדר נושים החייב עצמו מציע את התנאים, הנושים מצביעים, ובית המשפט מאשר. ההסדר מתאים כשיש לחייב הצעה טובה יותר ממה שהנושים היו מקבלים בהליך הרגיל.

הסדר נושים בחדלות פירעון הוא אחת משלוש דרכים, למרות שאנשים רבים חושבים שיש רק שתי אפשרויות. להמשיך לשלם בהוצאה לפועל, או להיכנס להליך חדלות פירעון מלא ומסודר. בפועל יש לפחות שלוש דרכים, וכל אחת מתאימה למצב אחר. הטבלה מסכמת את ההבדלים העיקריים.

נושא	הסדר נושים בבית המשפט	הליך חדלות פירעון רגיל	הסדר מחוץ לבית המשפט
מי קובע את התנאים	החייב מציע, הנושים מצביעים, בית המשפט מאשר	בית המשפט, על בסיס בדיקת הנאמן והצעת הממונה	החייב וכל נושה בנפרד
נושה שלא הסכים	כפוף להסדר אם התקבל הרוב הדרוש ובית המשפט אישר	כפוף לצו שנתן בית המשפט	לא כפוף, יכול להמשיך לגבות
מתי אפשר	לפני שנפתח הליך חדלות פירעון וגם אחריו	אחרי בקשה וצו לפתיחת הליכים	בכל זמן
מי מלווה את ההליך	מנהל הסדר שבית המשפט ממנה	נאמן והממונה על הליכי חדלות פירעון	אין גורם מטעם בית המשפט
מה קורה בסוף	החובות נפרעים לפי תנאי ההסדר שאושר	אחרי תוכנית התשלומים ניתן צו הפטר	כל חוב נסגר לפי ההסכם עם אותו נושה

הדרך השלישית, מו"מ ישיר, מתאימה כשיש נושה אחד או שניים גדולים, בדרך כלל בנק. במצב כזה הסדר חוב ישיר מול הבנק יכול לסגור את רוב הבעיה בלי לערב את בית המשפט בכלל. הקושי מתחיל כשיש הרבה נושים, וכל אחד מהם רוצה לקבל לפני האחרים.

כאן נכנס יתרון ההצבעה. בהסדר מספיק שרוב הנושים, לפי הכללים שבחוק, יתמכו. נושה קטן אחד שמסרב לא יכול לתקוע את הכל, ונושה גדול לא יכול לקבל תנאים טובים יותר מאחרים בלי שזה יעלה בהצבעה.

הבחירה בין הדרכים היא לא שאלה של העדפה. היא נגזרת מהמספרים. כמה נושים יש, כמה מהחוב מגיע לכל אחד, מה ההכנסה החודשית, ומה היה נשאר לנושים אילו נפתח הליך חדלות פירעון רגיל.

השאלה האחרונה חשובה במיוחד, כי היא גם המבחן שבית המשפט עצמו מפעיל. נחזור אליה בפרק על אישור ההסדר.

מתי הסדר נושים הוא הדרך הנכונה

הסדר נושים מתאים כשיש לחייב מקור כסף אמיתי להציע, כמו הכנסה קבועה, עסק פעיל או סיוע של בני משפחה, וכשההצעה טובה לנושים לפחות כמו מה שהיו מקבלים בהליך חדלות פירעון רגיל. הוא פחות מתאים כשאין הכנסה, או כשרוב החובות הם מסוגים שהחוק לא מאפשר לכלול בהסדר.

הסדר נושים וחדלות פירעון אינם שני עולמות נפרדים, ואנשים שמחפשים הסדר נושים חדלות פירעון מגלים שההסדר הוא חלק מאותו חוק, והוא יכול להחליף את ההליך הרגיל או לבוא באמצעו. השאלה היא מה ישרת אתכם ואת הנושים טוב יותר.

יש מצבים שבהם ההסדר בולט כדרך העדיפה. עצמאי עם עסק שעדיין מכניס כסף, ושצריך להמשיך לפעול כדי לשלם. אדם שבני המשפחה מוכנים להעמיד סכום חד פעמי כדי לסגור את הפרשה. או מי שרוצה לשמור על שליטה בלוח התשלומים, במקום שבית המשפט יקבע אותו אחרי בדיקה ארוכה.

מנגד, יש סימנים שההסדר כנראה לא יעבוד. אם אין הכנסה שאפשר להתחייב עליה, אם הנושה הגדול ביותר הודיע מראש שלא יסכים לשום הפחתה, או אם רוב החוב הוא קנס פלילי או חוב מזונות לפי פסק דין, שהחוק לא מאפשר לפטור מהם בהסדר.

כדי להבין באיזה צד אתם נמצאים, כדאי לשאול שלוש שאלות פשוטות. מה אני יכול להציע בכל חודש, בלי להיכנס לחובות חדשים? האם יש סכום חד פעמי שאני יכול לגייס? ומה היה קורה לנושים אילו נפתח נגדי הליך רגיל? התשובות לשאלות האלה הן הבסיס לכל הצעה.

השאלון הקצר הבא יעזור לכם לראות איזו דרך שווה בדיקה ראשונה במצב שלכם.

מה שמשותף לכל הדרכים האלה, כולל הסדר נושים בחדלות פירעון, הוא שאף אחת מהן לא מתחילה מעצמה. מישהו צריך לשבת, לאסוף את כל המכתבים, ולהחליט שמהיום מנהלים את החובות ולא החובות מנהלים אותו.

הסיפור הבא התחיל בדיוק מהרגע הזה. חובות שהצטברו, נושים שלחצו מכל כיוון, ותחושה שאין מאיפה להתחיל.

כל תיק נבחן לגופו, ואין שני חייבים עם אותה תמונה. אבל מי שמגיע להסדר צריך לדעת דבר אחד לפני הכל. בזמן שההצעה מתגבשת, הנושים לא חייבים לחכות. וכאן נכנס כלי שהתיקון לחוק הפך לקבוע.

צו עיכוב הליכים זמני, החידוש של 2026

צו עיכוב הליכים זמני עוצר את ההליכים נגד החייב לתקופה קצרה כדי לאפשר לו לגבש הסדר חוב עם הנושים. ליחיד הצו ניתן לתקופה של עד 90 ימים, עם אפשרות להאריך אותו. הצו אינו ניתן לאותו חייב יותר מפעם אחת ב-12 חודשים, ובמהלכו מונה מנהל הסדר שמסייע לגבש את ההסכם.

עד לאחרונה זה היה מסלול זמני, שהוכנס לחוק בתקופת הקורונה והוארך שוב ושוב. תיקון מס' 9 לחוק, שנכנס לתוקף בי"ד בשבט התשפ"ו, בתחילת פברואר 2026, עיגן אותו בחוק באופן קבוע, בסעיפים 319יז עד 319כח. הוא חל על הליכים שהתחילו מאותו יום.

בפועל המשמעות היא שאפשר להתחיל במו"מ מסודר עם כל הנושים, כשבית המשפט מגן עליכם מפני גבייה בזמן שההצעה נבנית. כך נראה לוח הזמנים שקובע החוק.

שלב	מה קובע החוק
תקופת הצו	עד 90 ימים, כפי שיורה בית המשפט
הארכה	תקופות נוספות של עד 45 ימים במצטבר, ומעבר לכך רק מטעמים מיוחדים ובהתחשב בעמדת הנושים
פגישה עם מנהל ההסדר	בתוך 7 ימים מיום מתן הצו
ישיבה עם הנושים	בתוך 30 ימים מיום מתן הצו, עם הזמנה שנשלחת לפחות 7 ימים מראש. אפשר לקיים אותה גם באמצעים אלקטרוניים
התנגדות של נושה	בתוך 14 ימים מפרסום ההודעה על הבקשה באתר משרד המשפטים
תדירות	לא יותר מצו אחד ב-12 חודשים לאותו חייב

בזמן שהצו בתוקף, ההליכים נגד החייב מוקפאים, חובות העבר לא נפרעים מהנכסים שלו, והגבלות שהוטלו עליו בהליכי גבייה בטלות, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. זו הקלה משמעותית, במיוחד למי שחשבון הבנק או המשכורת שלו כבר תחת עיקול, או למי ששואל מה עושים עם חשבון בנק מוגבל.

יש גם מחיר. לפי החוק, בית המשפט יורה על עיכוב יציאה מהארץ של החייב, אלא אם מצא שבנסיבות העניין יש הצדקה שלא לעשות זאת. החייב לא יכול למכור נכסים או להעביר אותם שלא במסגרת התנהלות כלכלית שוטפת וסבירה, והוא לא רשאי לקחת אשראי בלי אישור בית המשפט, מלבד הוצאות מחיה בסכומים שקבע הממונה.

בית המשפט לא ייתן את הצו בכל מקרה. הוא צריך להשתכנע שיש סיכוי סביר לאישור ההסדר, ושהצו לא יפגע באופן מהותי בנכסים הקיימים של החייב. הוא לא ייתן אותו אם יש חשש ממשי שהחייב פועל כדי להונות את הנושים, מבריח נכסים או הגיש את הבקשה בחוסר תום לב.

איך מגישים בקשה להסדר נושים, שלב אחר שלב

יחיד מגיש את הבקשה לבית משפט השלום שבאזור מגוריו, עסקיו או נכסיו, ובתוך 24 שעות מעביר העתק ממנה לממונה על הליכי חדלות פירעון. הבקשה כוללת את ההסדר המוצע ואת התועלת שתצמח ממנו. בית המשפט מחליט אם להעביר את ההצעה להצבעת הנושים, ואם כן, ממנה מנהל הסדר שמנהל את התהליך.

כך מתאר את ההליך אתר כל זכות, על בסיס סעיפים 318 עד 327 לחוק. בפועל, בקשה להסדר נושים טובה נבנית הרבה לפני שהיא מגיעה למזכירות בית המשפט. אלה השלבים, לפי הסדר.

1. מיפוי מלא של החובות. רשימה של כל הנושים, הסכום שכל אחד דורש, מי מהם מובטח בשעבוד, ואילו תיקים פתוחים בהוצאה לפועל. נושה שלא נכלל ברשימה לא יקבל הודעה, וזה פותח פתח לבעיות בהמשך.
2. תמונה כלכלית אמיתית. הכנסות, הוצאות קבועות, נכסים, ומקורות כסף נוספים כמו סיוע משפחתי. על התמונה הזו נשענת ההצעה כולה.
3. ניסוח ההצעה. כמה כל נושה יקבל, באילו מועדים, ומאיזה מקור. ההצעה צריכה להראות לנושים שהם מקבלים לפחות את מה שהיו מקבלים בהליך חדלות פירעון רגיל.
4. החלטה על צו עיכוב הליכים. אם יש גבייה פעילה, שווה לבדוק בקשה לצו עיכוב הליכים זמני, שעוצר את ההליכים בזמן שההסדר מתגבש.
5. הגשה לבית המשפט והעתק לממונה. הבקשה מוגשת למזכירות בית משפט השלום, והעתק ממנה ומהמסמכים מועבר לממונה בתוך 24 שעות.
6. ישיבות ואסיפות. מנהל ההסדר קובע מועדים לישיבות עם הנושים, מפרסם הודעה באתר הממונה וקובע מי זכאי להצביע. כל מסמך שמוגש לבית המשפט מוגש במקביל גם לו.

השלב שבו רוב ההצעות נופלות הוא השלישי. הצעת הסדר נושים שנשמעת נדיבה לחייב, אבל נמוכה ממה שהנושים היו מקבלים בהליך רגיל, לא תעבור, גם אם רוב הנושים מותשים ורוצים לסיים. מנגד, הצעה גבוהה מדי, שהחייב לא יוכל לעמוד בה לאורך זמן, רק דוחה את הבעיה.

לכן העבודה האמיתית היא בחישוב. מה החייב יכול לשלם בחודש קשה, לא בחודש טוב. מה היה נשאר לנושים בהליך רגיל. ואיפה נמצאת הנקודה שבה שני הצדדים מרוויחים מההסכם.

השירות הרשמי להעברת ההעתק לממונה מופיע באתר הממשלתי, תחת השירות של הממונה להגשת העתק הבקשה. שם גם מתפרסמות ההודעות על ישיבות ההסדר והמועד להגשת תביעות חוב, כך שנושים שלא ידעו על ההליך יכולים להצטרף אליו.

חשוב לדעת שגם אחרי שהצעת הסדר נושים הוגשה, היא יכולה להשתנות. בישיבות עם הנושים מתברר מה כל אחד מהם מוכן לקבל, ולפעמים שינוי קטן בלוח התשלומים או בסדר הפירעון הוא מה שמביא את הרוב הדרוש.

אחרי שההצעה הוגשה והנושים קיבלו הודעה, מגיע השלב המכריע. ההצבעה. כאן החוק קובע כללים מדויקים, ושווה להכיר אותם מראש, כי הם משפיעים על האופן שבו בונים את ההצעה כבר מההתחלה.

כמה נושים צריכים להסכים, ומה בית המשפט בודק

ההצעה מאושרת באסיפת נושים כשמתקיימים שני תנאים יחד. רוב הנושים שהצביעו באסיפה תמכו בה, והמצביעים שתמכו מחזיקים יחד לפחות 75% מכוח ההצבעה של כל המצביעים. כוח ההצבעה נקבע לפי גובה החוב. אחרי ההצבעה בית המשפט דן בהצעה ומחליט אם לאשר אותה.

החוק מפנה כאן לכללים של סעיף 85, שחלים גם על הסדר חוב. המשמעות המעשית היא ששני מבחנים פועלים במקביל. מבחן של מספר הנושים, ומבחן של גובה החובות. נושה אחד גדול לא יכול להעביר הסדר לבד, וגם הרבה נושים קטנים לא יכולים להעביר אותו נגד הנושים הגדולים.

שני פרטים קטנים משנים הרבה. הראשון הוא שנמנעים לא נספרים כמצביעים. השני הוא שההצבעה נעשית באסיפות נפרדות לכל סוג של נושים, למשל נושים מובטחים ונושים רגילים, והמבחן מופעל בכל אסיפה בנפרד. בית המשפט, או מנהל ההסדר מטעמו, מכריע מי זכאי להצביע ומה כוח ההצבעה של כל נושה.

בחובות בסכום נמוך החוק מקל עוד יותר. לפי סעיף 319כז, ביחיד שסך חובותיו נמוך מהסף שקבע החוק, נושים שלא השתתפו באסיפה נחשבים תומכים בהסדר, בתנאי שמנהל ההסדר אישר שהם קיבלו את הבקשה והוזמנו לאסיפה, ושבהזמנה נכתב שמי שלא מתנגד ייחשב תומך. כך נושה שפשוט לא טורח להגיע לא חוסם את ההסדר.

1. מבחן ההוגנות. בית המשפט בוחן את התמורה שכל נושה מקבל בהסדר לעומת מה שהיה מקבל אילו ניתן לחייב צו לשיקום כלכלי. זה המבחן שקובע סעיף 324 לחוק ליחיד.
2. אישור גם בלי רוב בכל אסיפה. בית המשפט רשאי לאשר הסדר גם אם אסיפה מסוימת לא אישרה אותו, כשהוא משתכנע שההצעה הוגנת וצודקת כלפי הנושים באותה אסיפה.
3. גבול שאי אפשר לחצות. בית המשפט לא יאשר הסדר שבו נושה שלא תמך מקבל פחות ממה שהיה מקבל בהליך הרגיל, גם אם האסיפה שלו אישרה.
4. הכשרה כלכלית. בית המשפט רשאי להתנות את האישור בכך שהחייב יעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, כשהנסיבות מראות שזה יסייע לשיקום שלו.

המבחנים האלה מסבירים למה הצעת הסדר נושים טובה נבנית מהסוף להתחלה. קודם מחשבים מה הנושים היו מקבלים בהליך רגיל, ורק אחר כך מנסחים הצעה שעוברת את הרף הזה. הצעה שעומדת במבחן ההוגנות קשה לנושה בודד להפיל, גם כשהוא מתנגד.

ומה עם הדירה? לפי החוק, נכסים שאינם חלק מקופת הנשייה, וזכות בבית מגורים שחלה עליה ההגנה שבחוק, לא נחשבים כתמורה שהחייב שומר לעצמו לצורך המבחן הזה. זו נקודה טכנית, אבל היא חשובה למי שחושש שההסדר יחייב אותו לוותר על הבית.

חובות שלא נכנסים להסדר נושים

לפי סעיף 325 לחוק, אי אפשר לפטור חייב בהסדר חוב מהחובות שאינם בני הפטר. אלה תשלומים עונשיים כמו קנסות, חוב שנוצר במרמה או שנובע מעבירת גניבה, עבירת מין או אלימות חמורה, וחוב מזונות לפי פסק דין. החובות האלה ממשיכים להתקיים גם אחרי שההסדר אושר.

הרשימה מגיעה מסעיף 175 לחוק, שקובע אילו חובות לא נמחקים גם בצו הפטר. ההיגיון ברור. הסדר עם נושים מסחריים לא אמור להפוך לדרך להתחמק מעונש או מחובת מזונות.

1. תשלום עונשי. קנסות פליליים ותשלומים דומים שנפסקו בהליך עונשי.
2. חוב שנוצר במרמה. וגם חוב שנובע מעבירת גניבה, מעבירת מין או מעבירת אלימות חמורה.
3. חוב מזונות לפי פסק דין. החבות במזונות שנקבעה בפסק דין לא נמחקת בהסדר.
4. תנאי שהופך את ההסדר לצו. אי אפשר לכלול בהסדר תנאי שלפיו הוא יאושר כתוכנית או כצו לשיקום כלכלי במסגרת הליכי חדלות פירעון.

מה כן נכנס? כמעט כל השאר. חובות לבנקים ולחברות אשראי, הלוואות, חובות לספקים, ובמקרים רבים גם חובות לרשויות. מי שיש לו חוב מס הכנסה או חוב ביטוח לאומי שצריך להסדיר צריך לדעת שהרשויות הן נושים לכל דבר, והן משתתפות בהצבעה לפי גובה החוב שלהן.

ההבחנה הזו חשובה כבר בשלב התכנון. אם חלק גדול מהחובות שייך לרשימה שלמעלה, ההסדר יכסה רק חלק מהבעיה, ועדיף לדעת את זה לפני שמשקיעים חודשים במו"מ. במצב כזה בודקים מה עוד אפשר לעשות לגבי החובות האלה, למשל פריסה נפרדת מול הגורם הרלוונטי.

מה קורה אחרי שההסדר מאושר, ומה אם הוא נכשל

אחרי שבית המשפט מאשר את ההסדר, החייב צריך לעמוד בתנאיו ובלוח התשלומים שנקבע בו. כשהתשלום האחרון שולם, החייב או מנהל ההסדר מודיעים לבית המשפט שהחייב עמד בתנאים. אם בית המשפט לא אישר את ההסדר, החוב נשאר במצב שהיה לפני כן, ואם כבר ניתן צו לפתיחת הליכים, הצו נשאר בתוקף.

כך מפרט את השלבים אתר כל זכות. מרגע האישור ההסדר הוא מסגרת מחייבת. בית המשפט שאישר אותו גם מוסמך לדון במחלוקות על הפרשנות שלו או על היישום שלו, ולפעמים הוא ממנה מנהל הסדר שמלווה את הביצוע, מכריע בזכויות של כל נושה ומחלק את הכספים.

מי שנפגע מהחלטה של מנהל ההסדר יכול לפנות לבית המשפט שבו מתנהל ההליך בתוך 14 ימים מהיום שנודע לו על ההחלטה, ולבקש לבטל או לשנות אותה. המועד הזה קצר, וחשוב לעקוב אחרי ההחלטות כבר בזמן אמת.

ומה אם ההסדר נכשל? אם ניתן צו עיכוב הליכים זמני והוא בוטל או פקע, בית המשפט רשאי להשהות את הביטול כדי לאפשר להטיל מחדש הגבלות ועיקולים או להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים. במקרה כזה החוק קובע שמועד צו העיכוב ייחשב כמועד הצו לפתיחת הליכים, כך שהזמן לא הולך לאיבוד, והמעבר לבקשה לחדלות פירעון נעשה מתוך אותו רצף. מי שרוצה להבין את הדרך הזו עד הסוף ימצא אצלנו הסבר מלא על צו הפטר.

אצל עצמאים ובעלי עסקים, הסדר נושים בחדלות פירעון הוא לעיתים קרובות הדרך לשמור על העסק בחיים. במקום שהנושים יממשו נכסים, העסק ממשיך לפעול ומממן את התשלומים. מי שהעסק שלו הוא חלק מהתמונה מוזמן לקרוא גם על שיקום כלכלי לעסקים ולעצמאים.

גם כשההסדר הוא הדרך הנכונה, הוא לא תמיד פותר הכל בבת אחת. לפעמים צריך במקביל לטפל בביטול עיקולים שכבר הוטלו, או לבקש ביטול עיכוב יציאה מהארץ כשיש סיבה מוצדקת לנסוע. ומי שנמצא עדיין בשלב של כמה תיקים נפרדים בהוצאה לפועל יכול לבדוק קודם איחוד תיקים בהוצאה לפועל, לפני שהוא מגיע לבית המשפט.

איפה עורך דין משנה את התוצאה של הסדר נושים

חייב רשאי להגיש בקשה להסדר חוב בעצמו, בלי עורך דין הסדר חובות, ואתר כל זכות אף מפנה את מי שצריך עזרה בהגשה למוקד המידע של בתי המשפט. השאלה היא לא אם אפשר לבד, אלא איפה ייצוג משפטי משנה את התוצאה. מהניסיון שלנו יש שלושה רגעים כאלה.

הרגע הראשון שבו עורך דין הסדר חובות משנה את התמונה הוא החישוב. ההצעה צריכה לעבור את מבחן ההוגנות מול מה שהנושים היו מקבלים בהליך רגיל, ובאותו זמן להיות כזו שהחייב יעמוד בה גם בחודש קשה. החישוב הזה הוא הלב של ההסדר, ובו נקבע רוב מה שיקרה באסיפות.

הרגע השני הוא המו"מ. בישיבות עם מנהל ההסדר והנושים מתברר מה כל צד מוכן לקבל, ושינוי קטן בניסוח יכול להפוך התנגדות לתמיכה. הרגע השלישי הוא כשמשהו משתבש, נושה מתנגד, מנהל ההסדר מקבל החלטה שפוגעת בכם, או שמתברר שעדיף לעבור להליך אחר. כאן המועדים קצרים, וכל יום חשוב.

עו״ד שלום עידאן מייצג חייבים כבר יותר מ-17 שנים, ואלפי לקוחות עברו דרך המשרד. הגישה אצלנו אישית. אנחנו לא שופטים, אנחנו מקשיבים, ומתחילים תמיד מהתמונה המלאה של החובות לפני שמחליטים על הדרך. מי שכבר קרא על מחיקת חובות בהליך מסודר ורוצה לבדוק אם הסדר נושים מתאים לו, מוזמן להתחיל בשיחה.

שאלות נפוצות על הסדר נושים