חקירת יכולת בהוצאה לפועל,
איך מתכוננים ומה קורה אחריה

רוב האנשים שמגיעים אלינו לפני חקירה כזו מפחדים ממנה יותר משצריך. המילה חקירה מעלה תמונה של חדר חקירות ושל מישהו שמחפש לתפוס אתכם בטעות. בפועל זה דיון ענייני מול רשם ההוצאה לפועל, שמטרתו להבין את המצב הכלכלי שלכם ולקבוע מה סביר לדרוש מכם.

הבעיה היא שהרבה חייבים מגיעים לחקירה לא מוכנים, או לא מגיעים בכלל. הם לא מביאים מסמכים, לא יודעים להסביר את ההוצאות של הבית, ולפעמים מסכימים בלחץ לתשלום חודשי שאין להם סיכוי לעמוד בו. במדריך הזה ריכזנו את מה שצריך לדעת כדי שהחקירה תעבוד לטובתכם, מהזימון ועד ההחלטה שיוצאת ממנה.

מה זה חקירת יכולת בהוצאה לפועל, ומה בודקים בה

חקירת יכולת בהוצאה לפועל היא בירור שמבצע רשם ההוצאה לפועל, ובו הוא בודק את המצב הכלכלי של החייב, את נכסיו, את גובה ההכנסה ומקורותיה, את החובות וההוצאות, וגם את היציאות מישראל והכניסות אליה. המטרה היא לברר אם החייב יכול לשלם את החוב שבגללו נפתח התיק, ואם צריך, לקבוע את גובה התשלומים.

כך מגדיר את ההליך אתר כל זכות, על בסיס סעיף 67 לחוק ההוצאה לפועל. חשוב להבין את נקודת המוצא. מבחינת החוק, חייב שיש לו יכולת לשלם צריך לשלם, וחייב שאין לו יכולת מלאה צריך לשלם לפי היכולת שלו. החקירה היא הכלי שבו הרשם מפריד בין שני המצבים.

לכן השאלות בחקירה סובבות סביב שלושה צירים. הראשון הוא ההכנסות, כלומר כמה אתם מרוויחים, ממה, והאם יש הכנסות של בן או בת הזוג. השני הוא הנכסים, כמו דירה, רכב, חסכונות וקופות גמל. השלישי הוא ההוצאות, כלומר כמה עולה לכם לחיות, כמה ילדים יש, ואילו חובות נוספים יש לכם.

הרשם מסתכל גם על התנהלות. יציאות תכופות לחו"ל, רכב יקר או הוצאות שלא מתאימות להכנסה שהוצהרה יעוררו שאלות. מנגד, תמונה עקבית ומתועדת, שבה ההכנסות וההוצאות מסתדרות עם המסמכים, היא הבסיס החזק ביותר לבקש תשלום נמוך.

מי מזמן לחקירת יכולת, ובאילו מצבים

החקירה יכולה להתקיים ביוזמת רשם ההוצאה לפועל בכל עת, לבקשת הזוכה, כלומר הנושה, או לבקשת החייב עצמו. זוכה שמגיש בקשה כזו עושה זאת בדרך כלל כדי להראות שלחייב יש יכולת לשלם יותר, וחייב מבקש אותה כדי להראות שהיכולת שלו מוגבלת.

שלוש הדרכים האלה מגיעות לאותו מקום, אבל הן מתחילות מנקודות שונות, וחשוב לדעת באיזו מהן אתם נמצאים.

1. ביוזמת הרשם. הרשם רשאי לזמן חייב לחקירה מיוזמתו, בכל שלב של התיק, כדי לברר את יכולתו הכלכלית.
2. ביוזמת הזוכה. לפי כל זכות, הזוכה מגיש בקשה לחקירת יכולת על גבי טופס 400, מסמן בסעיף 3 את בקשה מספר 159, ומצרף תצהיר על הנכסים, ההכנסות והיכולת של החייב. הוא רשאי לכלול בתצהיר גם הצעה לשיעור התשלומים. ואם כבר נערכה חקירה שהזוכה לא זומן אליה, הוא רשאי לבקש חקירה נוספת בנוכחותו.
3. ביוזמת החייב. החייב מוזמן להתייצב לחקירה בתוך פרק הזמן שנקבע באזהרה. חייב שמבקש לפרוס את החוב לתשלומים, והרשם לא נענה לבקשה בכתב, יוזמן לחקירה. גם בבקשה לפרוס חוב מזונות עבר, החקירה מתקיימת בדיון בבקשה.

הדרך הנפוצה ביותר שבה חייבים מבקשים חקירה היא דרך בקשה לצו תשלומים בהוצאה לפועל. בבקשה כזו החייב מציע בעצמו תשלום חודשי ומצרף את פרטי מצבו, והרשם מחליט אם להסתפק במסמכים או לזמן אותו לחקירה. יש גם מסלול שאנשים מגלים מאוחר מדי, והוא חקירה שמבקשים אחרי שכבר הגיעה התראה על הגבלה. נרחיב עליו בפרק המועדים.

הסיבה שהמועדים חשובים כל כך היא שכל אחד מהם פותח או סוגר אפשרות. חייב שמגיע בזמן מציג את הצד שלו. חייב שמפספס את המועד מגלה לפעמים שהרשם כבר קבע עליו דברים בלעדיו.

מה שמבלבל הוא שיש כמה שעונים שונים, והם תלויים במסמך שקיבלתם. הטבלה הבאה מסדרת אותם.

המועדים להתייצבות לחקירת יכולת, ומי פטור ממנה

חייב שקיבל אזהרה רשאי להתייצב לחקירה בתוך 21 יום, בכל לשכת הוצאה לפועל שנוחה לו. חייב שקיבל התראה על הגבלה צריך להגיש בקשה לחקירת יכולת בתוך 30 יום מהיום שההתראה נמסרה לו, בלשכה שבה מתנהל התיק או בלשכה שליד בית משפט השלום באזור מגוריו. אם לא התייצב ולא שילם בתוך 30 יום, ההגבלה נכנסת לתוקף.

אלה המועדים כפי שהם מפורטים באתר כל זכות, נכון לעדכונים של 2026. בכל תיק כדאי לבדוק את התאריך שמופיע במסמך עצמו, כי הספירה מתחילה מיום המסירה ולא מיום שפתחתם את המעטפה.

מה קיבלתם	תוך כמה זמן	איפה מתייצבים
אזהרה על פתיחת תיק	21 יום מהמסירה	בכל לשכת הוצאה לפועל שנוחה לכם
התראה על הגבלה כחייב משתמט	30 יום מהמסירה, ואחריהם ההגבלה נכנסת לתוקף	בלשכה שבה מתנהל התיק או בלשכה שליד בית משפט השלום באזור המגורים
בקשה לצו תשלומים שנדחתה	14 יום מהיום שההזמנה לחקירה נמסרה	לפי ההזמנה
התנגדות או טענת פרעתי שנדחו	21 יום מהיום שהבקשה נדחתה	לפי ההזמנה

שימו לב להבדל בין שתי השורות הראשונות. אחרי אזהרה אפשר לבחור לשכה נוחה, למשל קרוב לבית או לעבודה. אחרי התראה על הגבלה הבחירה מצומצמת, והמועד הוא גם המועד שבו ההגבלה מתחילה לחול. זה הרגע שבו הכי חשוב לפעול מהר.

יש גם מצבים שבהם חייב פטור מהתייצבות לחקירה, גם אם האזהרה דרשה ממנו להגיע. לפי כל זכות, במקרים האלה הוא לא ייחשב חייב שמשתמט מתשלום, גם אם לא התייצב ולא פרע את החוב.

1. סוג התיק. כשהתיק הוא לביצוע פסק דין שאינו כספי, לביצוע פסק דין למזונות, או למימוש משכנתא או משכון.
2. סוג החייב. כשהחייב הוא תאגיד, כלומר חברה.
3. בקשה שעדיין תלויה. כשהחייב הגיש בקשה לצו תשלומים, טענת פרעתי בתוך 21 יום, התנגדות לביצוע שטר או התנגדות לתביעה על סכום קצוב, וכל עוד הבקשה לא נדחתה.
4. חייב שהוכרז בעבר כמוגבל באמצעים. כשנפתח נגדו תיק חדש, הוא פטור מהתייצבות אחרי האזהרה. אבל אם הרשם עצמו הורה לזמן אותו, הוא חייב להגיע.

הפטור הזמני הוא מלכודת נפוצה. אנשים מגישים בקשה לצו תשלומים ונרגעים, ואז הבקשה נדחית ומגיעה הזמנה לחקירה עם מועד קצר של 14 יום. מי שלא עוקב אחרי התיק מגלה את זה כשההגבלה כבר בדרך.

כדי לדעת מה הצעד הנכון עכשיו, עוזר לזהות באיזה שלב התיק שלכם נמצא. השאלון הקצר הבא מכוון לצעד הראשון שמתאים למצב.

מה שמשותף לכל המצבים האלה הוא שאף אחד מהם לא נפתר כשמתעלמים ממנו. ההוצאה לפועל ממשיכה לעבוד גם כשהמכתבים נשארים סגורים במגירה. הסיפור הבא מראה איך זה נראה מהצד של מי שבחר לטפל.

הוא לא היה שונה מרוב האנשים שאנחנו פוגשים. חובות שהצטברו, מכתבים שהגיעו, ותחושה שאין מאיפה להתחיל. ההבדל היה ההחלטה לשבת ולבנות דרך.

כל תיק נבחן לגופו, ואין שני חייבים עם אותה תמונה כלכלית. ובכל זאת, יש דבר אחד שמשפיע על התוצאה של כמעט כל חקירה, וזה הרבה לפני שנכנסים לחדר. זו ההכנה.

איך מתכוננים לחקירת יכולת, והמסמכים שצריך להכין

ההכנה לחקירה מתחילה בשאלון וכתב ויתור על סודיות, טופס 529, ובצירוף מסמכים שמוכיחים כל תשובה. לפי כל זכות, בין המסמכים יש תעודת זהות עם הספח, תלושי שכר של 3 החודשים האחרונים, דפי בנק של 4 החודשים האחרונים, חשבונות חשמל וטלפון של 6 חודשים, רישיון רכב, אגרת ארנונה ואישורי יתרות בחסכונות.

הרשימה המלאה ארוכה, וזה בכוונה. הרשם רוצה לראות את התמונה כולה, כולל של בן או בת הזוג, ולא רק את מה שנוח להציג. כך נראית רשימת המסמכים שמפרט אתר כל זכות לבקשה לחקירת יכולת אחרי התראה על הגבלה, והיא שימושית גם לכל הכנה אחרת.

1. זהות ומגורים. צילום תעודת זהות כולל הספח עם רישום הילדים והכתובת, אגרת ארנונה עדכנית, ונסח רישום של הדירה שבבעלותכם או הסכם שכירות או חכירה.
2. הכנסות. תלושי שכר שלכם ושל בן או בת הזוג ל-3 החודשים האחרונים. לעצמאים, דוחות או שומות שהוגשו לפקיד השומה בשנתיים האחרונות ודוחות מע"מ אחרונים.
3. חשבונות בנק. דפי חשבון שלכם ושל בן או בת הזוג ל-4 החודשים שלפני הבקשה, כולל תנועות כרטיס אשראי, הוראות קבע, הלוואות ותשלומי משכנתא.
4. חסכונות ונכסים. אישורי הבנק על יתרות בתוכניות חיסכון, קופות גמל, ניירות ערך ומט"ח, על שמכם, על שם בן או בת הזוג ועל שם הילדים, וצילום רישיון של כל רכב שבידיכם או בידי בני המשפחה.
5. הוצאות הבית. חשבונות חשמל וטלפון של 6 החודשים האחרונים, ורשימה מפורטת של תכולת הדירה. אם הדירה מבוטחת, צילום של פוליסת הביטוח.

שני דברים מבדילים בין הכנה טובה להכנה שנכשלת. הראשון הוא עקביות. השאלון, התצהיר והמסמכים צריכים לספר את אותו סיפור. הכנסה שמופיעה בתלוש ולא מופיעה בשאלון, או הוצאה גדולה בדפי הבנק שאין לה הסבר, הן בדיוק מה שהרשם ישאל עליו.

השני הוא ההוצאות. אנשים זוכרים להציג את ההכנסה ושוכחים להציג כמה עולה להם לחיות. שכר דירה, מזון, חינוך, תרופות, נסיעות לעבודה. כשההוצאות האלה מתועדות, ההצעה לתשלום נמוך נשענת על מספרים ולא על בקשה.

מומלץ לסדר את המסמכים לפי הסדר של השאלון, ולהכין לצידם דף אחד שמסכם את ההכנסות וההוצאות החודשיות. דף כזה עוזר לכם להסביר את המצב בדיון, וגם מקל על הרשם לראות שהתשלום שאתם מציעים מבוסס.

ועוד נקודה שקשה להגזים בחשיבותה. ההצעה שאתם מציעים צריכה להיות כזו שאפשר לעמוד בה לאורך זמן. תשלום גבוה שנקבע בלחץ ונופל אחרי שלושה חודשים מחזיר את התיק לנקודה גרועה יותר, כי עכשיו יש גם הפרה של החלטה.

מה קורה בחקירת היכולת עצמה

בחקירה עצמה הרשם שואל על ההכנסות, הנכסים, ההוצאות והחובות, ומעיין במסמכים. לפי כל זכות, החקירה יכולה להתקיים בפומבי או בדלתיים סגורות, ויכולה להיערך גם על סמך תצהיר ושאלון בלי נוכחות הזוכה. הרשם רשאי להזמין גם עדים ולחייב הגשת מסמכים, ובהסכמת החייב החקירה יכולה להתקיים בווידאו קונפרנס.

הדיון עצמו אינו משפט. אין בו הכרעה אם החוב קיים, כי זה כבר נקבע בפסק הדין או בשטר שעליו נפתח התיק. השאלה היחידה בחדר היא מה החייב יכול לשלם, ואיך לוודא שהוא משלם את זה.

כשהזוכה או עורך הדין שלו נוכחים, הם רשאים לשאול שאלות, ולרוב הם יחפשו סימנים ליכולת שלא הוצהרה. נכס שלא הופיע בשאלון, העברות כספים לבני משפחה, או הכנסה מעבודה נוספת. מי שמגיע עם מסמכים מלאים ועם הסברים מוכנים לא נבהל מהשאלות האלה.

יש גם אפשרות שהחקירה תתבסס על המסמכים בלבד. לפי כל זכות, במקום חקירה או בנוסף לה, הרשם רשאי להורות לחייב לענות לשאלון בתצהיר עד מועד שקבע, ולתת החלטה על שיעור התשלומים על סמך התצהיר בלבד. ואם החייב לא הגיש תצהיר, הרשם יכול להחליט גם בלעדיו.

המשמעות המעשית ברורה. השאלון אינו טופס טכני שממלאים בחמש דקות. במקרים רבים הוא החקירה עצמה, וכל מילה בו נכנסת להחלטה. מי שמבקש לבדוק דף השירות של רשות האכיפה והגבייה ימצא שם את דרכי ההגשה, אבל את התוכן צריך לבנות בעצמכם, בזהירות.

ומה אם בכל זאת לא מגיעים? כאן נמצא החלק שרוב האנשים לא מכירים, והוא גם החלק שהכי יקר להתעלם ממנו.

אי התייצבות אינה רק החמצה של הזדמנות. היא מצב משפטי בפני עצמו, עם תוצאות שמגיעות מהר.

מה קורה אם לא מגיעים לחקירת יכולת

חייב שלא התייצב לחקירה ולא פרע את החוב עלול להיחשב חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. לפי כל זכות, במצב כזה הרשם רשאי להטיל עליו הגבלות, ובהן הגבלה על דרכון, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד בבנק, הגבלה על כרטיסי אשראי, והגבלה על ייסוד חברה או החזקה בה.

החוק מונה כמה מצבים שבהם חייב ייחשב משתמט. בין היתר, כשלא פעל לפי האזהרה, לא הגיש בקשה לצו תשלומים ולא נתן הסבר סביר. כשלא התייצב לחקירה אף שאין ביכולתו לשלם את התשלומים שנקבעו. כשהתייצב אבל לא הציג את המסמכים שנדרש להציג. וכשסירב, בלי הסבר סביר, לחתום על כתב הוויתור על סודיות או למסור מידע על יכולתו.

1. דרכון ויציאה מהארץ. הגבלה על קבלה, החזקה או חידוש של דרכון, ועיכוב יציאה מהארץ. ההגבלה לא תיקבע אם הרשם שוכנע שהיציאה דרושה מטעמי בריאות של החייב או של בן משפחה שתלוי בו.
2. חשבון הבנק. הכרזה כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי, שמונעת פעולות כמו פתיחת חשבון ושימוש בשיקים.
3. כרטיסי חיוב. הגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי. לפי כל זכות היא לא חלה על כרטיס לחיוב מיידי, דביט, ועל כרטיסים נטענים.
4. חברות ותאגידים. הגבלה על ייסוד חברה או על היותו בעל עניין בתאגיד, ולעיתים גם הפסקת כהונה בתאגיד קיים.

כל אחת מההגבלות האלה פוגעת בחיים היומיומיים, ולעצמאים ובעלי עסקים היא יכולה לשתק את העבודה. מי שכבר מתמודד עם הגבלה על החשבון ימצא אצלנו מדריך על בקשה לביטול חשבון מוגבל, ומי שהוטל עליו צו שמונע ממנו לטוס ימצא את כל הדרכים לביטול עיכוב יציאה מהארץ.

החדשות הטובות הן שהגבלות אפשר לבטל. לפי כל זכות, חייב שנרשם כמשתמט יכול לשלם את כל החוב, ואז הרישום וההגבלות מוסרים אוטומטית. הוא יכול לבקש צו תשלומים ולעמוד בו, ואז הרשם רשאי להורות על מחיקת הרישום ועל הסרת ההגבלות או חלק מהן. והוא יכול לקיים הסדר חוב עם הזוכה שאושר על ידי הרשם.

מה שלא עובד הוא לחכות. כל חודש עם הגבלות הוא חודש שבו קשה יותר לעבוד ולנהל את הבית, והחוב בינתיים ממשיך לצבור ריבית. וכשיש גם עיקול חשבון בנק ומשכורת, כדאי לטפל בהם במקביל, כחלק מביטול עיקולים והגבלות באותה תוכנית.

מה יוצא מחקירת יכולת, ומה קרה למוגבל באמצעים

התוצאה הנפוצה של חקירת יכולת בהוצאה לפועל היא צו תשלומים, כלומר החלטה של הרשם על התשלום החודשי שהחייב ישלם על חשבון החוב, לפי היכולת שנמצאה בחקירה. הרשם רשאי גם להשאיר הגבלות, להסיר אותן או לשנות אותן. ומאז 15.09.2019 כבר לא ניתן להכריז על חייבים חדשים כמוגבלים באמצעים.

צו התשלומים הוא הלב של ההליך. הוא קובע כמה תשלמו בכל חודש, והוא מה שעוצר את הלחץ של פעולות גבייה נוספות כל עוד אתם עומדים בו. ובסוף הדרך, כשהחוב נפרע עד הסוף, מגיע שלב של סגירת תיק הוצאה לפועל, ובו כדאי לוודא שהכל נרשם נכון. לכן כל מה שעשיתם בהכנה, השאלון, המסמכים וחישוב ההוצאות, מתנקז בסוף למספר אחד. ככל שהמספר הזה מבוסס יותר, כך גדל הסיכוי שהוא יהיה סביר.

מי שלא מסכים עם ההחלטה צריך לדעת שיש מגבלה על הערעור. לפי כל זכות, על החלטה של הרשם בבקשה כזו אי אפשר לערער ישירות, ויש לבקש קודם רשות ערעור. החריג הוא חוב שקשור לענייני משפחה, שבו אפשר להגיש ערעור ישירות לבית המשפט לענייני משפחה.

מה קרה למעמד של מוגבל באמצעים

אם חיפשתם מידע על הנושא, כנראה נתקלתם במונח מוגבל באמצעים. בעבר, רשם שמצא שחייב לא יכול להחזיר את החוב יכול היה להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, לקבוע לו תשלום חודשי ולהטיל עליו הגבלות. הרבה אתרים עדיין מציגים את זה כאילו זו התוצאה הצפויה של החקירה.

אבל זה השתנה. לפי כל זכות, מאז 15.09.2019, עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לא ניתן להכריז על חייבים כמוגבלים באמצעים, ולא ניתן עוד לבקש הפטר מחובות במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, אלא במסגרת הליכי חדלות פירעון. מי שהוכרז כמוגבל באמצעים לפני התאריך הזה ממשיך להיות מוכרז כך, כל עוד הרשם לא ביטל את ההחלטה.

למי שעדיין נמצא במעמד הזה יש שתי נקודות חשובות. הראשונה היא שלפי כל זכות, חייב מוגבל באמצעים אינו רשאי לייסד חברה או לכהן כנושא משרה בה, והגבלה זו חלה באופן אוטומטי. השנייה היא שאפשר לבקש לבטל את ההכרזה, למשל אחרי פירעון החוב או הסכם עם הזוכה, בטופס 222 שבו מסמנים את בקשה מספר 116 ואת האפשרות של שינוי או ביטול הכרזה קיימת. מי שמנהל כמה תיקים במסגרת בקשה לאיחוד תיקים בהוצאה לפועל מגיש את הבקשה בתיק האיחוד.

כשהחוב גדול מהיכולת, חקירת יכולת אינה סוף הדרך

כשהחובות גדולים כל כך שגם תשלום לפי היכולת לא יסגור אותם בזמן סביר, בדיקת יכולת בכל תיק בנפרד לא פותרת את הבעיה. מאז 2019, הפטר מחובות אפשר לבקש רק בהליך חדלות פירעון. לכן במצבים כאלה צריך לבדוק אם הליך מסודר של חדלות פירעון מתאים יותר מניהול התיקים אחד אחד.

זו אחת הטעויות הנפוצות שאנחנו רואים. חייב עם חמישה או שישה תיקים מגיע לחקירה בתיק אחד, מסכים לתשלום, ואז מגלה שבתיק אחר נקבע עליו תשלום נוסף. בסוף החודש הסכומים מצטברים לסכום שאין לו מאיפה לשלם, והמעגל מתחיל מחדש.

כשהתמונה הזו מוכרת לכם, כדאי לעצור ולהסתכל על כל החובות יחד. לפעמים הפתרון הוא איחוד התיקים כדי לשלם תשלום אחד במקום כמה, ולפעמים צריך קודם לטפל בעיקול משכורת שמונע מכם לשלם בכלל. לפעמים הפתרון הוא הליך חדלות פירעון מסודר, שבו כל הנושים מטופלים במסגרת אחת, והדרך מסתיימת בהפטר. ההחלטה בין השניים תלויה בגובה החובות, בהכנסה ובשאלה אם יש סיכוי ריאלי לשלם את הכל.

מי שרוצה להבין קודם איך עובד הליך מחיקת חובות, ימצא אצלנו את ההסבר המלא, מהבקשה ועד צו ההפטר. החשוב הוא לא להמשיך לנהל חקירה אחרי חקירה כשברור שהחובות לא ייסגרו כך.

אצל רוב האנשים שעו״ד שלום עידאן מלווה, הרגע החשוב ביותר אינו יום החקירה, אלא החודשים שאחריו. התשלום שנכנס בזמן, ההגבלה שמוסרת, השקט כשמגיע מכתב בדואר. וכדי שהשקט הזה יחזיק, התשלום שנקבע צריך להיות כזה שאפשר לעמוד בו גם בחודש קשה.

זו הסיבה שאנחנו מתחילים תמיד מהתמונה המלאה. לא מהתיק האחרון שהגיע, אלא מכל התיקים, כל ההכנסות וכל ההוצאות. רק כך אפשר לדעת אם המטרה היא צו תשלומים טוב יותר, או דרך אחרת לגמרי.

איפה עורך דין משנה את התוצאה של חקירת יכולת

חייב רשאי להתייצב לחקירה בעצמו, וחלק מהאנשים אכן עושים זאת. השאלה היא איפה ייצוג משפטי משנה את התוצאה. מהניסיון שלנו, יש שלושה רגעים כאלה.

הרגע הראשון הוא לפני החקירה. בניית השאלון והתצהיר, בחירת המסמכים ובעיקר בניית הצעת התשלום. כאן נקבע רוב מה שיקרה בדיון, ולכן כאן ההשקעה הכי משתלמת. הצעה שנשענת על חישוב מדויק של ההוצאות קשה לרשם לדחות.

הרגע השני הוא בחדר. כשהזוכה מיוצג ושואל שאלות על נכסים, על העברות כספים או על הכנסות נוספות, חשוב שמישהו לצידכם יידע להציג את התמונה בצורה נכונה ולמנוע מכם להתחייב לתשלום שלא תוכלו לעמוד בו. והרגע השלישי הוא כשההגבלות כבר הוטלו, וצריך לפעול מהר כדי לבטל אותן, או כשמתברר שהדרך הנכונה היא בכלל לא עוד חקירה, אלא הליך כולל.

עו״ד שלום עידאן מייצג חייבים כבר יותר מ-17 שנים, ואלפי לקוחות עברו דרך המשרד. הגישה אצלנו אישית. אנחנו לא שופטים, אנחנו מקשיבים, ומתחילים תמיד מהתמונה המלאה של החובות לפני שמחליטים על הדרך. מי שקיבל זימון לחקירה, או אזהרה עם מועד להתייצבות, מוזמן להתחיל בשיחה.

שאלות נפוצות על חקירת יכולת